ב"ל 1147/01

תקציר

במקרה הנוגע לזכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה, נקבע כי הגמלה נשללה בשל בעלות ושימוש ברכב מנועי. הנתבעת דחתה תחילה את תביעת התובע משום שהתובע היה קשור לרכישת רכב, אם כי בהמשך הועברה הבעלות ברכב לאחיו של התובע, שהוא חסר רישיון נהיגה ואינו עובד. התובע המשיך להשתמש ברכב, דבר המעיד על שימוש קבוע ולא אקראי. על פי חוק הבטחת הכנסה, בעלות או שימוש קבוע ברכב מנועי נחשבים כהפקת הכנסה, דבר הפוגע בזכאות לגמלה. למרות שבית המשפט לא מצא ראיות מספיקות להוכיח כי העברת הבעלות ברכב הייתה פיקטיבית, הוא הכיר בכך שהרישום אינו קביעה חד משמעית של בעלות. עם זאת, שימוש רגיל ברכב על ידי התובע, בנפרד ממעמד הבעלות, פסל את התביעה להטבות, שכן שימוש זה מסווג כ"טובת הנאה" השוללת זכאות לפי סעיף 13 לפסיקה. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת התובעת לגמלה, ואישר את החלטת הנתבעת בהתבסס על השימוש הרגיל של התובע ברכב, מבלי להטיל עלויות כלשהן ולאפשר לשני הצדדים זכות ערעור תוך 30 יום.