בג"צ 608/88

תקציר

העותר, עובד מדינה לשעבר שפוטר בשל מצב בריאותי לקוי, קיבל קצבת פרישה וחבילת פרישה. עם זאת, חלה ירידה משמעותית במדד המחירים לצרכן בין מועד פרישתו של העותר לבין מועד תשלום החבילה, מה שהוביל את העותרת לבקש להעריך מחדש את החבילה. בית הדין האזורי לעבודה נעתר לבקשת העותרת, אך בית הדין הארצי לעבודה הפך החלטה זו. העותר ערער לבג"ץ, שפסק לטובתו. פסק הדין הבחין בין תשלומים חוקיים לתשלומים שלא כדין, והדגיש כי תשלומים חוקיים במועד מבוססים בדרך כלל על תנאי החוזה או החוק, בעוד שתשלומים שלא כדין מבוססים על שיקולים חיצוניים. עוד הודגש כי חוק שירות המדינה (גמלאות) אינו קובע את מועד תשלום מענק הפרישה, וקבע כי הקשר ההדוק בין תשלומי הפנסיה לתשלומי המענק פירושו שהאחרון שולם כדין ובמועד. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש להבטיח את שוויו הריאלי של המענק, מה גם שהוא שימש כקצבה הונית חד פעמית. לפיכך, הורה בית הדין להעריך מחדש את מענק הפרישה ולשלם לעותרת בערכים ריאליים, ובכך אישר את החלטת בית הדין האזורי לעבודה ותיקן טעות משפטית מהותית של בית הדין הארצי לעבודה.