ע"מ 13423-11-15

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך שומת מס בין עוסק, חברת ש"י סימון אחזקות בע"מ, לבין אגף המכס והמע"מ שנמשך מספר שנים. המחלוקת המרכזית הייתה האם השכרת דירות מגורים על ידי SY Simon צריכה להיות פטורה ממס ערך מוסף (מע"מ). בשנות המס 2000-2003 פטרה השומה הראשונית את ש"י סימון מתשלום מע"מ על השכרת 50 דירות, אך המחלקה ערערה, ובית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי העסקאות אינן פטורות. בתוך כך, בשנות המס 2004-2010 חויבה חברת SY סימון בתשלום מע"מ הן על 50 הדירות והן על מקבץ נוסף של 35 דירות. SY Simon ערערה, מה שהוביל לפסק דין משנת 2015 שאישר את דרישת המע"מ לתקופה 2007-2010. עוד נקבע בפסק הדין כי טענתה של ש.י. סימון כי הסתמכה על עמדתה הקודמת של המחלקה בעניין מס תשומות אינה תקפה, ותקופת הפטור ממנה נהנתה קודם לכן שקלה הסתמכות זו במידה מספקת. בנוסף, קבע בית המשפט כי הוצאת חשבוניות מס לחי-טל בתקופה זו והותרת רכיב המע"מ מלמדת כי אין להאריך את תקופת הפטור. לגבי המקבץ השני של 35 דירות, קבע בית המשפט כי השכרתן מבעליהן לצורך השכרתן לשוכרים מהווה עסקה אקראית החייבת במע"מ. בעקבות פסק דין זה, ביקשה SY Simon דוחות תקופתיים מתקנים לשנות המס 2004-2010, בבקשה לנכות מס תשומות, אך המחלקה סירבה לבקשה זו, מה שהוביל את SY Simon לערער. השופט דחה את הערעור והסכים עם עמדת המחלקה. ההחלטה התבססה על כמה נימוקים. ראשית, הזכות לדרוש ניכוי מס תשומות פקעה בשל תקופת ההתיישנות הסטטוטורית; על פי חוק מע"מ, יש לנכות מס תשומות בתוך שישה חודשים עד חמש שנים מיום הפקת החשבונית. שנית, הטענה כי הדין בעניין עסקת חי-טל בוטל בפסק הדין משנת 2015 אינה תקפה. פסק הדין משנת 2010 כבר קבע כי עסקאות אלה חייבות במס, והפטור של SY Simon נבע מנסיבות ספציפיות. לפיכך, פסק הדין משנת 2015 לא הציג כלל חדש אלא חזר על העיקרון הקודם. כמו כן, הדוחות המתקנים הוגשו מכוח סעיף 71 לחוק מע"מ, המאפשר למנהל להתיר דיווחים משלימים, ולמנהל שיקול דעת בעניין זה. השופט אישר את החלטת המנהל שלא לקבל את הדוחות המתקנים מאחר שחלף המועד לניכוי מס תשומות. לבסוף, לגופו של עניין, הסכימה השופטת עם המחלקה כי היה על ש"י סימון להוציא חשבוניות מס ולשלם מע"מ על הדירות ששכרה מבעלים, והימנעותה מכך מנעה ממנה לנכות מס תשומות. השופטת דחתה גם את תביעתה של ש"י סימון לפי סעיף 74(א) לחוק מע"מ, שכן היא התייחסה לנסיבות שונות. כל צד נשא בהוצאותיו שלו, וסיי סימון חויב לשלם למחלקה הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.