ת"א 60951-03-19

תקציר

התובע והנתבעים דנו בהקמת מיזם משותף ליבוא ומכירת צמיגים, אך מעולם לא חתמו על הסכם רשמי. הם החלו לעבוד יחד במרץ 2016, מתוך הבנה שהנתבעת תממן את הפרויקט והתובעת תנהל אותו. עם זאת, בסופו של דבר מימן התובע את המיזם בעצמו בשל חוסר יכולתו של הנתבע לעשות כן. התגלעו חילוקי דעות, שהובילו לחתימת הסכם להפסקת הפעילות המשותפת ב-29 בספטמבר 2016. התובעת תבעה את הנתבעים בגין הפרת הסכם השותפות הנטען ותבעה פיצויים בסך 1,036,238 ₪. הנתבעים טענו כי התובע היה יועץ בלבד וכי הסכמתם להפסיק את הפעילות מיישבת את כל התביעות. השופט מצא כי מערכת היחסים בין הצדדים לא התבססה על הסכם שותפות אלא על הבנה לא פורמלית. התובע לא הוכיח את טענותיו, והנהלת החשבונות שלו הראתה כי הוא חייב לנתבעים 153,000 ₪. בנוסף, השופט ציין כי התובע הרחיב את טענותיו במהלך המשפט, ותצהירו וחקירתו הנגדית אינם עקביים. כתוצאה מכך, דחה השופט את התביעה והורה לתובע לשלם לנתבעים הוצאות בסך 70,000 ₪, בתוספת ריבית אם לא ישולמו בתוך 30 יום.