עת"מ 4045-12-12

תקציר

העותרות, עמותות המספקות שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית, ביקשו לתקן מכרז שפרסם המשיב, משרד הרווחה, כך שיכלול שיעור רווח של 4% בתעריף החל עליהן, בטענה כי קביעת המשרד לשיעור רווח של 0% סותרת את עקרון השוויון. בית המשפט הסכים עם העותרים. בית המשפט קבע כי המשרד לא הצליח להוכיח כי ההבחנה בין גופים עסקיים לבין עמותות בנוגע לרכיב הרווח התבססה על הבדלים רלוונטיים, שכן הוא הסתמך על טענות עובדתיות לא מבוססות וטיעונים משפטיים חלקיים. נפסק כי תכליתה של עמותה, העשויה להפיק רווחים אך אינה יכולה לחלק אותם בין חברים, אינה יכולה להצדיק שלילה רוחבית של המשרד את רכיבי הרווח לעמותות. פסקי דין במקרים קודמים, לרבות פסקי דין של המוסד לביטוח לאומי, תמכו בטענת העותרים כי עקרון השוויון מחייב התחשבות שווה לעסקים ולעמותות בדיני מכרזים. בית המשפט דחה את נימוקי המשרד להבחנה בין עמותות לעסקים, לרבות שיקולים תקציביים, היעדר הטבה ניתנת לכימות מפטור ממס על תרומות לעמותות וחשש משימוש בכספים על ידי עמותות. בפסק הדין הודגש כי לא ניתן להצדיק פגיעה בעקרון השוויון מטעמים תקציביים וכי לחלקה הקטן של העלות הנוספת בתקציב המשרד לא היה משקל מכריע. יתר על כן, גם חששו של המשרד מפני אפליה בין דיירי מוסדות ציבוריים ופרטיים לא היה די כדי להצדיק את ההבחנה, במיוחד נוכח הקשיים המובנים הניצבים בפני אנשים עם מוגבלות שכלית. לבסוף, הורה בית המשפט למשרד להוסיף שיעור רווח של 4% לתעריף החל על העותרים ולשאת בשכר טרחת עורך הדין של העותרים, וביטל את הקביעה של שיעור רווח של 0% עבורם.