ע"פ 4736/91

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת שהרשיע שני נאשמים ברצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין וגזר על כל אחד מהם מאסר עולם. הטענה המרכזית בערעור היא כי לבית המשפט המחוזי לא היו די ראיות להוכיח כי הנאשמים אחראים למותה של הקורבן. הערעור מערער גם על החלטת בית המשפט המחוזי להאמין לדבריהם של כמה עצורים על רקע עדויותיהם של הנאשמים ואסיר שלישי, אבו מסקי, שטען כי הוא הרוצח היחיד. סגן הנשיא א' ברק מציע לדחות את הערעור. הוא מסביר כי בית המשפט המחוזי, כערכאה ראשונה, נמצא בעמדה טובה יותר להעריך את הראיות וכי אין מקום להתערב בהחלטתו להעדיף את דברי העצורים. הוא מציין כי בית המשפט אינו מחויב להרשיע את הנאשמים על סמך גרסתם לאירועים ויכול לטעון בשם הנאשמים טיעונים כדי להבטיח שלא יורשעו שלא כדין. במקרה זה, הראיות מצביעות על כך שהנאשמים היו שותפים לרצח, והימנעותם מלהסביר את מעשיהם מותירה את המסקנה ההגיונית כי השתתפו בפשע. המשנה לנשיא ברק, יחד עם המשנה לנשיאה ט' שטרסברג-כהן והשופטת י' קדמי, מסכימים כי יש לדחות את הערעור.