עת"מ 29045-04-13

תקציר

העותר, שבבעלותו קרקע בחדרה המיועדת לשימוש חקלאי, הגיש עתירה נגד אישור תכנית המתאר חדרה-חדרה/2020 על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. התכנית מחלקת את מקרקעי העותרת לשני מתחמים, כאשר מתחם 3 מיועד לשימושים מסחריים מגוונים, לרבות אצטדיון, ואילו מתחם 4 מיועד ללונה פארק. בעתירה נטען כי מדובר באפליה, שכן קיימים מאפיינים דומים בין שני המתחמים. עם זאת, בית המשפט מצא כי קיימים מספר הבדלים משמעותיים בין שני המתחמים, ובהם מידת הרגישות הנופית, הקרבה למרכזי תחבורה והמיקום בתוך הפארק. עוד ציין בית המשפט כי יש להשאיר את ההחלטות התכנוניות בידי רשויות התכנון, ולא מצא כל ראיה לשיקולים זרים או לחוסר סבירות בהחלטת הוועדה. זאת ועוד, טענת העותרת כי תכנית המתאר נעדרת סמכות סטטוטורית לא הועלתה במסגרת הליך ההתנגדות ולפיכך אינה קבילה. בית המשפט דחה את העתירה, תוך שהוא מדגיש כי העותרים יכולים להעלות את טענותיהם במהלך הליך קביעת התכנית המפורטת. בנוסף, בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור של העותרת למועצה הארצית, שכן ההחלטה לא העלתה סוגיות ארציות או אזוריות. לבסוף חויב העותר בהוצאות המשיבים, בסך של 15,000 ₪.