ע"א 8886/12

תקציר

במחלוקת על היטלי פיתוח לבנייה קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי יש להשיב למשיבות, חברות בנייה הבונות יחידות דיור בשלומי, למעלה מ-2 מיליון ש"ח בתשלומי היטל ביוב ודמי הנחת צנרת ששילמו שלא כדין למבקשת, השלטון המקומי. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון: המבקש (השלטון המקומי) ביקש עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להגשת הערעור, בטענה למצוקה כלכלית ולסיכויי הצלחה גבוהים בערעור בשל טעויות בפרשנות הערכאה הנמוכה יותר לעובדות. מנגד, התנגדו המשיבים לבקשה וטענו כי המבקש לא הוכיח נסיבות חריגות המצדיקות עיכוב בהחזר. בית המשפט העליון דחה את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע, תוך שהוא מצטט את הכלל לפיו ערעור אינו מעכב אוטומטית את ביצוע פסק הדין, וקבע כי המבקש לא הוכיח נזק בלתי הפיך או נסיבות חריגות במידה מספקת כדי להצדיק סטייה מכלל זה, במיוחד בעניינים כספיים. עוד הדגיש בית המשפט כי טענות המבקש נשענות במידה רבה על ממצאים עובדתיים מבית המשפט המחוזי, אותם נוהגת ערכאת ערעור לכבד. מבלי לנקוט עמדה באשר לסיכויי ההצלחה של הערעור, איזן בית המשפט בין הנזקים הפוטנציאליים לשני הצדדים והגיע למסקנה כי האינטרס של המשיבים להחזר מיידי גובר על חששותיו הכספיים של המבקש. לפיכך חויב המבקש לפצות את המשיבים כפי שהורה בית המשפט המחוזי, בתוספת הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ לכל משיב.