ע"פ 59/10

תקציר

אדם הואשם והורשע במספר סעיפים הקשורים להשתתפות בתקיפת גבר ערבי על רקע אזרחותו. סעיפי האישום נגדו כללו חבלה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע ותקיפת חבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334, 335(א)(1), 335(א)(2), 499(א)(1), 380, 382(א) ו-29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. מעובדות המקרה עולה כי המשיב, יחד עם קבוצה של 10-20 איש, קשרו קשר ותקפו את הקורבן ללא רחם, תוך גרימת מספר חבלות. בית משפט קמא שקל את נסיבות המקרה וגזר על המשיב שישה חודשי מאסר בפועל, אותם ניתן לרצות באמצעות עבודות שירות, שני מאסרי עולם על תנאי, תשלום פיצויים בסך 5,000 ₪ וקנס בסך 1,500 ₪ או 10 ימי מאסר במקום הקנס. המדינה ערערה על גזר הדין וטענה כי בית משפט קמא העדיף את נסיבותיו האישיות של המשיב על פני האינטרס הציבורי. ערכאת הערעור הסכימה לכך, והדגישה את חומרת העבירה ואת הצורך לתת עדיפות לאינטרס הציבורי במקרה זה. הם החמירו את העונש וחייבו את המשיב לרצות את ששת חודשי המאסר מאחורי סורג ובריח, תוך שמירה על יתר רכיבי העונש. פסק הדין גם הורה על דחיית ביצוע גזר הדין עד ליום 27.6.2010 ופירט את הדרישות לכך, לרבות מתן ערבויות כספיות.