רע"פ 9316/17

תקציר

בפסק דין זה מתייחס בית המשפט לבקשת רשות ערעור, דווקא במה שמכונה "גלגול שלישי", ומדגיש כי ערעורים כאלה ניתנים רק במקרים חריגים. מצבים אלה עשויים להיות כרוכים בשאלות משפטיות משמעותיות או בסוגיות ציבוריות החורגות מהאינטרסים הפרטיים של הצדדים המעורבים, או כאשר קיים סיכון מוחשי לעיוות דין משמעותי. לאחר עיון בבקשה, מגיע בית המשפט למסקנה כי היא אינה עומדת בקריטריונים אלה, שכן היא נוגעת בעיקר לחומרת עונשו של המבקש. בית המשפט שב ומדגיש כי ערעורים על חומרת העונש אינם מצדיקים בדרך כלל מתן חופשה, אלא אם קיימת חריגה קיצונית מהעונש הרגיל. בית המשפט מוסיף ומסביר כי ערכאות הפרוצדורה והערעור שקלו באופן מקיף את נסיבותיה האישיות של המבקשת, לרבות הרקע שלה, מצבה הכלכלי של משפחתה, הודאה באשמה ותסקיר על תסקי, בעת מתן גזר הדין. הוא דן גם בעבירות התנועה שביצע המבקש, שבפעם השלישית נהג בזמן פסילה – עבירה חמורה. למרות עונשי מאסר קודמים, לרבות מאסר על תנאי ועבודות שירות, ביצע המבקש עבירות נוספות, תוך הפגנת הפרת החוק. בית המשפט מקבל את ההחלטה להטיל את המאסר המותנה בשל הפרות חוזרות ונשנות של המבקש ומבטל את המלצת שירות המבחן. כמו כן, הוא מתייחס לבעיותיו הנפשיות של המבקש, ומצביע על אמצעים להמשך הטיפול במהלך המאסר. בסופו של דבר, הערעור נדחה, עיכוב הביצוע מבוטל, והמבקשת מופנית להתחיל לרצות את עונשה, עם הצעות לתיאום כניסה לכלא.