ה"פ 62782-09-17

תקציר

המבקש, כהן, תבע את יורוקום, יזמית הבית המשותף שלו, כדי לבסס את זכותו הבלעדית לניצול זכויות הבנייה על גג דירתו, כפי שנקבע בהסכם המכר. בהסכם נכתב כי יורוקום "תנסה" להצמיד את זכויות הבנייה הללו לדירתו של כהן, מה שהוביל לשאלה האם נוצר הסכם מחייב. השופטת אביטל חן מצאה כי יורוקום אכן התקשרה עם כהן בהסכם מחייב להעברת זכויות הבנייה, למרות הלשון הלא מחייבת בה נעשה שימוש בחוזה. טענה זו נתמכת בהצהרותיה של יורוקום עצמה בכתבי הטענות בבית המשפט, כמו גם בעדויותיהם של כהן ועורך דינו. עוד מצא חן כי בעלי הדירות האחרים בבניין לא היו צד להסכם זה וכי הסכם הפשרה בין יורוקום לדייר אחר, אמינזדה, אינו גובר על תביעתו הקודמת של כהן. זאת משום שאמינזאדה ידע על תביעתו הקודמת של כהן ולא שילם כל תמורה עבור הזכויות. לפיכך הוכרה זכותו הבלעדית של כהן לזכויות הבנייה על גג דירתו, והצדדים האחרים חויבו בתשלום שכר טרחתו.