תא"מ 64892-05-19

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות והטענות שהוצגו בתיק זה בנוגע לתביעת ביצוע שיק על סך 30,000 ₪. הנתבע התנגד לביצוע בטענה כי חתימתו על השיק מזויפת וכי הוא אינו מאשר את המסחר בו. על פי פקודת השטרות, נטל ההוכחה עובר לתובע להוכיח כי החתימה אינה מזויפת. גרסת התובע לאירועים מציינת כי קיבל את השיק כבטוחה להלוואה לצד שלישי, מר דניאל פרץ, וניהל על כך שיחה עם הנתבע. עם זאת, בית המשפט מוצא כי הקלטות השיחה אינן קושרות באופן חד משמעי בין השיחות בין התובע לנתבע לבין השיק המדובר. זאת ועוד, חתימת המדגם שמסר הנתבע שונה מהחתימה על השיק, מה שמוביל את בית המשפט לקבל את טענת הזיוף של הנתבע. התובע גם לא הביא ראיות מספיקות לכך שנתן תמורה לשיק. למרות שהתובע טען כי הלווה למר פרץ 30,000 ₪, מעדותו שלו ומהסכם ההלוואה שנחתם עם פרץ עולה כי הסכום בפועל עמד על 15,000 ₪. בנוסף, התובע לא הציג רישומי בנק או ראיות אחרות המוכיחות כי כספים כלשהם הועברו לפרץ. בית המשפט מוצא כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בכל הנוגע לשיקול תום הלב, מה גם שמר פרץ, עד מפתח, לא העיד. לאור האמור, בית המשפט פוסק לטובת הנתבע. התביעה נדחית, ותיק ההוצאה לפועל שמספרו 515681-09-19 מורה על סגירה. התובע אחראי לשלם לנתבע 5,000 ₪, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוך 45 יום. פסק דין זה מאפשר ערעור כדין וניתן בהעדר שני הצדדים.