תו"ב 28290-08-11

תקציר

פסק הדין דן בטענת אפליה שהעלה נאשם במהלך משפטו הפלילי באשמת בנייה. ההגנה טענה כי יש לבטל את כתב האישום משום שהנאשם לא זכה לשימוע לפני הגשת כתב האישום, בניגוד לשופט המואשם באותה עבירה. בית המשפט הכיר בכך שבעוד שניתן להחיל את טענת ההפליה על תהליך קבלת ההחלטות שקדם להגשת כתב האישום, יש לבחון אותה גם ביחס לכתב האישום עצמו. בית המשפט בחן האם קיימת סיבה מוצדקת להבחנה בטיפול ומצא כי מעמדו הסטטוטורי של שופט, שמטרתו להבטיח עצמאות שיפוטית, מצדיק את ההבדל במקרה זה. מעמדו המיוחס של השופט, הקבוע בחוק יסוד: השפיטה, וההשפעה הפוטנציאלית של ההחלטה על עניינו של השופט ושל אשתו, נחשבו לטעמים מהותיים להבחנה. לפיכך, קבע בית המשפט כי ההבחנה בקיום שימוע לפני הגשת כתב אישום בין הנאשם לבין השופט מוצדקת, וטענת ההפליה נדחתה.