ת"פ 952/05

תקציר

הנאשמות, חנה דוגרג וגלית מזרחי, הורשעו בחבלה בנסיבות מחמירות ובשיבוש הליכי משפט במסגרת הסדר טיעון. דוגרג הורשע בשני סעיפים של שיבוש, ואילו מזרחי הורשע באחד מהם. האירוע התרחש ב-15 במאי 2005, כאשר דוגרג, בן דודו של מזרחי, פתח בקטטה עם בעלה של האחרונה לאחר שניסה להרים את בתם בת השנה וחצי. הקטטה הסלימה לאחר שהנאשמים עזבו את המקום, הצטיידו בסכינים וחזרו לדקור את הבעל. דוגרג דקר את הבעל בחזהו, ואילו מזרחי ניסה לעשות זאת אך נמנע. הבעל נפצע באורח רדוד וקיבל טיפול רפואי. הנאשמים נעצרו והוגש נגדם כתב אישום בהתאם. במהלך חקירתם שיבשו שני הנאשמים את עשיית הדין בכך שניסו לקחת אחריות על הפשע ולהגן זה על זה. דוגרג הצהיר כי "יהרוג" את הבעל ו"יטפל" בו גם לאחר שחרורו מהכלא. גם מזרחי אמר דברים דומים. תסקיר שירות המבחן הצביע על נסיבות חיים מאתגרות לשני הנאשמים, לרבות התמכרות לסמים, אלימות במשפחה והתמודדויות אישיות. עם זאת, שניהם הביעו חרטה ונסוגו מאורח חיים עברייני בשנים האחרונות. הפרקליטות טענה לענישה חמורה, תוך הדגשת חומרת עבירות האלימות והצורך בהרתעה. הסנגורים ביקשו להקל בעונשם, תוך ציון נסיבות מקלות, בהן מעורבותם המוקדמת המינימלית של הנאשמים בעבירות אלימות, רקע אישי קשה וסליחה מצד משפחת הקורבן. לאחר ששקל את כל הנסיבות, גזר השופט על דוגרג עשרים וארבעה חודשי מאסר ועל מזרחי עשרים ושניים חודשי מאסר. על שניהם נגזרו 12 חודשי מאסר על תנאי ושלושה חודשי מאסר על תנאי. גזר הדין החל מיום מעצרם. השופט הדגיש את חומרת עבירות האלימות, אך שקל גם את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים ואת הסדר הטיעון. ההחלטה נועדה לאזן בין הגמול, ההרתעה ואפשרות השיקום. השופט הזכיר גם את חשיבות מיגור "תת-תרבות הסכינים". לשני הנאשמים הייתה זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון בתוך 45 יום.