ע"מ 524/03

תקציר

לבית המשפט נתונה סמכות לבחון את החלטת רשות המסים להפחית את שיעור ההצמדה והריבית באשר היא נופלת לגדר המשפט המנהלי, הרלוונטי לדיני המס. הערעור, המבקש להפחית את שיעורי המס והריבית, יכול אפוא להידון על ידי בית המשפט. שאלת הליבה היא האם הנסיבות מצדיקות הפחתה בשיעור המס הריאלי. בית המשפט מכיר בכך שרשות המסים, כגוף מנהלי, חייבת להתייחס לכל הנישומים באופן שווה, מה שמגביל את יכולתה להפחית מס לנישומים יחידים. הפחתות כאלה צריכות להיעשות רק במקרים חריגים ובהתבסס על חסמים אובייקטיביים שאינם בשליטת הנישום. טענות הנישום במקרה זה אינן ייחודיות ואינן מצדיקות הפחתה. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי יש לשלם את חוב המס בערכו הריאלי, והפחתת הריבית והפרשי ההצמדה צריכה להיות חריג. במקרה דנן, המשיב שקל כראוי את כל הגורמים הרלוונטיים והגיע להחלטה מבוססת, המייתרת את הצורך בהתערבות שיפוטית. בנוסף, בית המשפט מבהיר את ההבחנה בין הפחתת שיעורי המס לבין קביעת מועד דחיית התשלום לחובות מס שבמחלוקת. לבסוף, בית המשפט קובע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה לא הכריע די הצורך במחלוקת, וחבות המס נותרה על כנה. משכך, הערעור נדחה, והמערערת נדרשת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.