עת"מ 15544-05-22

תקציר

העותרת ביקשה לבטל את התכנית משנת 1900 בנוגע לייעוד אדמתה, בשל פגמים לכאורה בתהליך אישור התכנית ובהליך ההפקעה שבא בעקבותיה. עם זאת, השופט לא מצא כל הצדקה לטענות העותר. ראשית, השופט דחה את הטענה בדבר טעות בתכנית 1900, ופירש את לשון התכנית ותכליתה לטובת המשיבים. בנוסף, השופט קבע כי כל טעות בתוכנית לא ירדה לשורש העניין וניתן היה להעלותה בהתנגדות במועד, דבר שהעותר לא עשה. שנית, השופט דחה את טענות העותר בדבר הליך ההפקעה, לרבות הדגשת יתרת שווי החלקה לכאורה, היעדר צורך מיידי בהפקעה ופגמים פרוצדורליים. השופטת קיבלה את טענות המשיבים בדבר קיומו של צורך מיידי וסבירות ההליך. זאת ועוד, השופטת לא קיבלה את טענות השיהוי בהפקעה ואת הבקשה לעכב את ההליך עד לפינוי המפעל, שכן העותרת לא העלתה נקודות אלה קודם לכן ותכנית 1900 לא תמכה בטענותיה. לבסוף, השופט לא מצא כל הצדקה לטענות העותר בנוגע לבקשה להיתר בנייה ולהתנהלות המשיבים, והורה לעותר לכסות את הוצאות המשיבים. העתירה נדחתה, והשופט פסק לטובת המשיבים.