רע"א 7052/01

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך רכושי בין המשיבים, שהוריהם רכשו זכויות חקלאיות במושב בית יצחק בשנות השלושים, לבין המבקשים, שרכשו חלקת אדמה באותו מושב בשנת 1988. המשיבים הגישו תביעה בשנת 2000, בה ביקשו לבסס את זכויותיהם בחלקה בת 9.6 דונם המהווה חלק מרכושם של המבקשים, על בסיס הסכם שכירות ומסמכים נוספים. המבקשים הגיבו בבקשה לדחות את התביעה בעילה של התיישנות. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה את הבקשה ופירש את סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין כדוחה את תקופת ההתיישנות בתביעות זכויות במקרקעין. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על החלטה זו, בטענה כי הוראות סעיף 159(ב) אינן חלות במקרה זה משום שמדובר בהתחייבות חוזית ולא בתביעת זכויות. המשיבים תמכו בהחלטת בית המשפט המחוזי וטענו כי הולכו שולל על ידי המושב. כבוד השופט צ' ברון קיבל את הבקשה, ראה בה ערעור ונתן רשות. הם קבעו כי מאחר שזכותם הנטענת של המשיבים לא נרשמה, סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין אינו חל, והתביעה כפופה לתקופת ההתיישנות בת 25 השנים שבסעיף 5(2) לחוק ההתיישנות. מאחר שטענה זו התיישנה, הערעור מתקבל, והחלטת בית המשפט המחוזי מתבטלת ככל שהיא נוגעת לתקופת ההתיישנות. התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת לבחון את טענות המרמה של המשיבים, אשר אם יוכחו, יוכלו לבסס את זכותם בחלקה לפי סעיפים 7 ו-8 לחוק ההתיישנות. עלויות הבקשה נקבעות על 20,000 ₪, בהתחשב בתוצאות ההליך העיקרי.