ת"א 55183-05-17

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לדחיית בקשה לגילוי מסמכים. פסק הדין מצטט את תקנה 120(ב) הקובעת כי בתי משפט לא יוציאו צו לגילוי מסמכים, אלא אם כן הדבר נחוץ לצורך דיון הוגן או כדי לחסוך בהוצאות. התקנה נועדה למנוע מצבים בהם צד אחד מפתיע את הצד השני בראיות בלתי צפויות, ופוגע ביכולתו להכין הגנה. על בית המשפט לאפשר איזון בין האינטרסים של שני הצדדים. במקרה דנן, בקשת התובע לדחיית גילוי הראיות על ידי הנתבע נדחית מאחר שהתובע לא סיפק הצדקה מספקת. טענתה הכללית של התובעת כי גילוי מוקדם עשוי לאפשר לעדי הנתבע ליישר קו עם עדותם אינה מספקת. סיכון זה קיים בכל המקרים ואינו מצדיק חריגה מהסדר הסטנדרטי של הצגת ראיות. לגופו של עניין, התובע לא הוכיח חשש ממשי לשיבוש ראיות על ידי הנתבע. יתר על כן, הראיות המדוברות כוללות הקלטות של שיחות בין הצדדים, אשר פחות סביר שיטופלו ויקנו יתרון בלתי הוגן לצד המחזיק בהן. פסק הדין מדגיש את חשיבותו של הליך משפטי הוגן ואמיתי, ובמקרה זה יש לשתף את ההקלטות עם שני הצדדים. התובע נדרש לגלות את כל המסמכים בתוך 10 ימים. ההחלטה על שכר טרחה תידון בתום ההליך.