דב"ע 300104/98

תקציר

בין המערער למשיב התגלע סכסוך בנוגע לתנאי העסקתו של המשיב, אשר הסתיים בתביעה שנידונה בפני השופט נ' סאמט מבית המשפט האזורי בבאר שבע. המערערת ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי. ערכאת הערעור פסקה לטובת המשיב ברוב הסעיפים. המשיב היה זכאי לפיצויי פיטורים, שכן הם עבדו למעלה משנה. נסיבות סיום העסקתו של המשיב לא שללו זכאות זו. בית המשפט אף הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי כי על המשיב לקבל תמורה בגין הודעה מוקדמת, שכן סיבת הפיטורים אינה קשורה להתנהלות המשיב. עם זאת, בית הדין לערעורים מצא כי המשיב הוא עובד בשכר יומי ולכן זכאי להודעה מוקדמת של שבועיים, ולא עובד בשכר חודשי כפי שקבע בית הדין האזורי במשתמע. לפיכך נפסק למשיב סכום של .900 ₪ עבור תקופת ההודעה המוקדמת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. עוד קבע בית המשפט כי המערערים לא הצליחו להוכיח כי שילמו למשיב את משכורתם מחודש ספטמבר 1994, ועל כן זכאי המשיב ל-.600 ש"ח בגין אותו חודש, כולל הפרשי הצמדה וריבית. כן נפסק למשיבה גמול שעות נוספות עבור התקופה שמתחילת העסקתם ועד ליום 13.1.94, וכן גמול עבור עבודה בשבתות, המחושב בהתאם למספר שעות העבודה. בית הדין הסכים עם חישוב בית הדין האזורי לפיו תוספות של 125% ו-150% בגין כל שעה נוספת של עבודה בשעות נוספות, שכן המערערת לא הצליחה להוכיח כי נעשה הסדר שכר גלובלי. בנוסף, המשיב היה זכאי לפדיון עבור 16 ימי חופשה. ככלל, הערעור התקבל באופן חלקי, והחלטת בית המשפט המחוזי אושרה בכל שאר העניינים. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו. לבסוף, דחה בית המשפט לערעורים את בקשת המשיב כי המערער יפקיד ערבות להבטחת הוצאות הערעור.