בש"פ 4133/22

תקציר

עניינה של ההחלטה הנבחנת במעצרו של אדם, מעתה המבקש, המואשם בביצוע מספר רב של מקרים של איומים ותקיפה פשוטה כלפי אשתו וילדיו. הבקשה הראשונית לצורת מעצר חלופית, שהוגשה לבית משפט השלום, התקבלה, והמבקש נצטווה להצטרף לקהילה הטיפולית ברטורנו. על החלטה זו ערערה מדינת ישראל, מכאן ואילך, ובית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, והצדיק את מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, עליה הוא מבקש כעת לערער. בבקשה נטען כי ההחלטה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית וכי בית המשפט המחוזי לא שקל כראוי את נסיבותיו האישיות של המבקש. עם זאת, מסקנת הסעיף מציינת כי הבקשה אינה עומדת בתנאי הקבלה, שכן היא אינה מעלה סוגיות מעבר לאינטרס האישי של המבקש. יתר על כן, השופט אינו מציין נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. השופט מדגיש את מסוכנותו של המבקש לחברה, כפי שעולה מכתב האישום, ומאשר את החלטת בית המשפט המחוזי כמענה מידתי לאיום זה. משכך, בקשת רשות הערעור נדחית.