ת"א 43792-01-20

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לדחיית תיק על יסוד בקשה הנוגעת לקבילות תמלילי הקלטות כראיה. המבקש טען כי ההקלטות אינן עומדות בתנאים להגשה כראיה, בהתייחסו לפסק דין של בית המשפט העליון משנת 1981 שקבע מספר תנאים מוקדמים לכך. עם זאת, השופט ציין כי קיימת מגמה במשפט הישראלי לעבור מכללי קבילות נוקשים למבחנים גמישים של משקל ומהימנות. הם התייחסו למספר פסקי דין קודמים המדגישים את חשיבות חשיפת האמת ועשיית הצדק, ואת העדפת גילוי האמת על פני ערכים אחרים. במקרה זה הוחלט כי ההקלטות, גם אם לא עמדו בכל התנאים, עדיין יהיו קבילות כראיה. זאת, בהמשך לפסקי דין קודמים שהתרחקו מדרישות קבילות מחמירות. השופטת הדגישה כי בחינה מעמיקה של טענות המבקש תתקיים במהלך התביעה לצורך הכרעה במחלוקת וכי פסילת התמלילים בשלב זה תהיה מוקדמת מדי. לפיכך, הבקשה לדחיית התביעה נדחתה, כלומר התביעה תימשך, ובית המשפט יעריך את משקלן ומהימנותן של הראיות במהלך המשפט. ההחלטה התקבלה מתוך אינטרס של חשיפת האמת, והשופטת הדגישה כי המגמות במשפט הישראלי תומכות בגישה זו.