ת"א 48263-11-18

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של סעיף 5(ד) לחוק מס קנייה, הקובע כי המס על טובין מיובאים נגבה בעת שחרורם מפיקוח המכס. בית המשפט מסכים כי תשלום מס הרכישה על ידי התובע לפני המועד הקובע אינו שנוי במחלוקת. הנושא המרכזי הוא קביעת מועד אירוע המס, המסמל את סיום הפיקוח על המכס והעברת החזקה ליבואן. על פי פקודת המכס, קיימים שני מסלולים ליבוא טובין: הראשון כרוך בהחזקה מיידית עם תשלום מיסים, ואילו השני כרוך באחסון טובין במחסן מורשה. בית המשפט מתעמק בנבכי האפשרות השנייה, כאשר נדרש רישיון EMS לשחרור סחורה מהמחסן והחזקה ניתנת עם אישור רישיון ותשלום מס. בית המשפט מגיע למסקנה כי אירוע המס מתרחש בעת הגשת רישיון EMS ותשלום המס, שכן בכך מסמן את סיום הפיקוח על המכס והעברת החזקה ליבואן. מסקנה זו נתמכת בתצהירים ובעדויות שהוצגו, המדגישים כי הגשת רישיון שח"מ ותשלום המס מקנים שליטה בלעדית ליבואן. המיקום הפיזי של הטובין במחסן המורשה אינו מכריע. פרשנות זו מתיישבת עם פסיקות קודמות ועם לשון חוק מס מכירה. כתוצאה מכך, מאחר שהתובע הגיש רישומי EMS ושילם את מס הרכישה לפני המועד הקובע, אירוע המס קדם לו, ולכן הפטור אינו תקף עבור טובין אלה. מכאן, שחיוב מס קניה על הטובין היה כדין, ותביעת התובעת להשבה נדחית. התובע חויב בהוצאות הנתבע בסך 30,000 ₪, והתביעה נדחית.