ע"א 2711/20

תקציר

ענייננו, ע"א 2711/20, בפני השופטת ד' ברק-ארז, בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין. המבקשים, עוזי בן צבי ולבל בן צבי, מבקשים עיכוב זה מהמשיבים, מנהל מקרקעי ישראל ומועצת מקרקעי ישראל. הסוגיה המשפטית המרכזית נסובה סביב הדרישות הפרוצדורליות לבקשת עיכוב בביצוע פסק דין. ההחלטה מדגישה ליקוי משמעותי בהגשת המבקשים: * **היעדר תצהיר תומך ואסמכתאות:** הבקשה לעיכוב לא נתמכה בתצהיר ולא צורפו לה אסמכתאות. בהליכים משפטיים, תצהירים הם הצהרות עובדות בשבועה, ואסמכתאות חיוניות לביסוס טענות. היעדר מסמכי יסוד אלה פירושו שהבקשה חסרה את הבסיס הראייתי הדרוש כדי להישקל לגופה. עם זאת, פסק הדין מדגים גם הקלה פרוצדורלית לטובת מתדיינים המיוצגים בעצמם: * **רשות לרפא ליקויים:** מתוך הכרה בכך שהמבקשים אינם מיוצגים על ידי עורך דין, השופטת ברק-ארז אישרה להם להגיש את המסמכים החסרים. הדבר מצביע על גישה שיפוטית המאפשרת הזדמנות סבירה לתקן טעויות פרוצדורליות כאשר צד פועל בפועל. המועד האחרון שנקבע להגשה היה 6 במאי 2020. העיקרון המשפטי העומד כאן הוא החשיבות של סדירות פרוצדורלית והדרישה לראיות מתאימות כדי לתמוך בטענות משפטיות. בעוד שבית המשפט מקיים עקרונות אלה, הוא גם מציג שיקול מעשי למתדיינים שאולי אינם מכירים את ההליכים המשפטיים, ומציע להם הזדמנות לעמוד בכללים. ההקשר הספציפי של "חוק הבית" ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (מיום 4.2.2020, בתל אביב 46736-02-15) מצביעים על כך שהמחלוקת הבסיסית עשויה להיות נוגעת לדיני מקרקעין או קניין, אך הדבר אינו מפורט בטקסט המצורף.