בג"צ 8300/02

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בחוקיות הטבות המס המוענקות על בסיס תושבות בישראל. בכמה עתירות, שהוגשו בין השנים 2002 ל-2007, נטען כי חלוקת הטבות המס הללו פוגעת בעקרון השוויון, שכן הן ניתנות ללא סטנדרטים אחידים או ראויים, ובמקרים מסוימים מפלה לרעה יישובים ערביים ויישובים בדואים. עיקר המחלוקת נסובה סביב סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, המפרט את היישובים הזכאים להטבות אלה, אך אינו מפרט את הקריטריונים לקביעת יישובים אלה. קבוצת העתירות הראשונה מבקשת להוסיף את יישוביהם לרשימה, קרי מזרעה, כסרא-סמיע ובית ג'אן, הממוקמים בסמוך לגבול הצפון. הקבוצה השנייה, שהוגשה על ידי ארגוני זכויות אזרח, מבקשת לבטל את תיקון 146, שהוסיף יישובים שלא היו זכאים במקור להטבות, בשל שרירותיות ואי שוויון. כמו כן הם מבקשים לקבוע קריטריונים ברורים ולהרחיב את ההטבות ללקיה, שגב שלום, חורה, כסייפה ורהט. קבוצה שלישית של עתירות, של מועצות אזוריות, טוענת להכללת תושביהן ברשימת הנהנים. היועץ המשפטי לממשלה הכיר בצורך להוסיף את היישובים מהקבוצה הראשונה לרשימה ומסכים עם הצו המותנה לקבוצה השנייה. בית המשפט הבחין בחוסר התקדמות בתיקוני החקיקה, ולאחר שנים של חוסר מעש, הגיע למסקנה כי יש צורך בצו מוחלט. צו זה מורה לממשלה לתקן את פקודת מס הכנסה כך שתכלול קריטריונים אחידים ושווים להטבות מס, וליצור רשימה מעודכנת של יישובים זכאים על בסיס קריטריונים אלה. בית המשפט מצפה מהממשלה ומהכנסת לפעול על פי החלטה זו ולתקן את החקיקה בהתאם, וקובע מועד אחרון להודעת תיקון סופית. אם הממשלה והכנסת לא יפעלו בעניין זה עד למועד האחרון שנקבע, ייאלץ בית המשפט להתערב ולהוציא צו מוחלט מחייב. סגני הנשיא ריבלין וגרוניס מסכימים עם דרך הפעולה המוצעת.