עב"ל 18386-12-10

תקציר

הערעור התקבל לאחר שקילה מדוקדקת של מכלול הטענות והראיות, והוביל למסקנה כי המערער הוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודה, אשר תרם לאוטם שריר הלב שלו. על פי ההלכה, הוכחת תאונת עבודה מחייבת הוכחת אירוע חריג בסביבת העבודה בסמוך לפני האוטם. עניינו של המערער עסק בהוכחה סובייקטיבית ואובייקטיבית לאירוע, המאופיין בלחץ נפשי חריג או במאמץ פיזי. עיון ברשומות הרפואיות הקרובות למועד האירוע היה חיוני, שכן הן סיפקו ראיות חיוניות התומכות בטענת המערער בדבר מאמץ פיזי בעבודתו החדשה כנהג, תפקיד שדרש מאמץ רב יותר מעבודתו הקודמת בישיבה כסנדלר. הרישומים של מגן דוד אדום, היחידה לטיפול נמרץ ובית החולים וולפסון תיעדו מאמץ זה, וציינו כאבים בחזה שחוו במהלך פעילות מאומצת בעבודה ב-23.12.08. מסקנתו העובדתית של בית המשפט המחוזי נקבעה כשגויה בשל משקלן הרב של ראיות אלה, והראתה כי מאמציו הפיזיים של המערער היו מאומצים באופן חריג מבחינתו. עדותו של המערער, על אף שלא היו בה פרטים מדויקים על משקל הסחורה המטופלת, הייתה אמינה דיה כדי לתמוך בטענות בדבר מאמץ חריג בהובלת סחורה, שלא היה מורגל בה. משכך, התקבל הערעור, תוך הכרה בתנאי העבודה של המערערת בחודש דצמבר 2008 כאירוע חריג. התיק מועבר לבית המשפט המחוזי כדי לבחון את הקשר הסיבתי בין אירועי העבודה החריגים לבין האוטם בחוות דעת של מומחה רפואי. על המוסד לביטוח לאומי לשלם למערער שכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ₪. ההחלטה, שניתנה ללא הצדדים, ניתנה על ידי הנשיאה נילי ארד, המשנה לנשיא יגאל פליטמן, השופטת ורדה וירט-ליבנה והנציגים נתן מאיר ויורם בליזובסקי.