ע"ר 60191-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים: **רקע עובדתי והליכים קודמים:** פסק הדין עוסק בערעור שהגישה סידי קליין (המערערת) על החלטת רשם בית המשפט העליון, לפיה נדחתה בקשתה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה בהליך ערעורי. הערעור נועד לערער על החלטת רשמת בית המשפט העליון, שדחתה את בקשתה של המערערת להאריך מועד להגשת הליך ערעורי על החלטה קודמת. הרקע המורכב כולל מספר הליכים: 1. **בקשות סיוע משפטי:** המערערת פנתה ללשכה לסיוע משפטי בשתי בקשות לייצוג משפטי: אחת בהליך גבייה המתנהל נגדה, ואחת בתביעה לביטול פסק דין בבית הדין לעבודה. 2. **דחיית בקשות הסיוע:** הלשכה לסיוע משפטי דחתה את שתי הבקשות מחמת חוסר סיכוי משפטי, בהתאם לסעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. 3. **ערעורים על החלטות הלשכה:** המערערת הגישה שני ערעורים על החלטות הלשכה (עש"א 55268-12-21 ו-עש"א 49727-01-21), אשר אוחדו ונדונו בבית המשפט המחוזי. 4. **פסק דין בבית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי דחה את הערעורים בפסק דין שניתן בהיעדר התייצבות המערערת, ובהמשך דחה גם בקשתה לביטול פסק הדין. נקבע כי גם אם מצבה הרפואי מנע התייצבות, דין הערעורים להידחות לגופם, וכן כי לא הוכח סיכוי משפטי לבקשות הסיוע. 5. **בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הביטול:** המערערת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר ביטול פסק הדין. 6. **דחיית בקשת הארכה והפניה לבג"ץ:** רשמת בית המשפט העליון דחתה את בקשת הארכה, תוך שהיא מבהירה כי לפי סעיף 5(ב) לחוק הסיוע המשפטי, אין אפשרות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לפי חוק זה, והדרך היחידה היא עתירה לבג"ץ. 7. **הגשת ערעור על החלטת הרשמת ובקשת פטור:** המערערת לא ויתרה והגישה את הערעור הנוכחי על החלטת הרשמת, ובו בקשה לפטור מאגרה וערובה. 8. **החלטת הרשם (מושא הערעור):** הרשם דחה את בקשת הפטור מאגרה וערובה, תוך קביעה כי סיכויי ההליך קלושים, וזאת לאור הוראת סעיף 5(ב) לחוק הסיוע המשפטי. **השאלה המשפטית המרכזית:** השאלה המרכזית בפני בית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) היא האם יש מקום להתערב בהחלטת הרשם לדחות את בקשת המערערת לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה. הדבר תלוי, בראש ובראשונה, בשאלה האם קיים סיכוי משפטי כלשהו להליך הערעורי שהמערערת מבקשת להגיש. **עקרונות משפטיים ועילות ערעור:** 1. **סעיף 5(ב) לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972:** זהו העיקרון המשפטי המרכזי שעל בסיסו נדחה הערעור. הסעיף קובע כי החלטת בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת ראש הלשכה לסיוע משפטי (לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק) היא **החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור** לפני בית משפט זה (בית המשפט העליון). הדרך היחידה להשיג על החלטה כאמור היא באמצעות **עתירה לבג"ץ**. 2. **"מחיקת" לעומת "דחיית" ערעורים:** המערערת טענה כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי וההחלטה בבקשת הביטול רק "מחקו" את הערעורים ולא דחו אותם, ולכן עומדת לה זכות ערעור רגילה. בית המשפט דוחה טענה זו באופן חד משמעי, וקובע כי פסק הדין וההחלטה **דחו** את הערעורים, ולא מחקם. קביעה זו מהותית, שכן היא מבססת את אי-הזכות לערעור על פי סעיף 5(ב). 3. **שיקול דעת הרשם בענייני אגרה וערובה:** לבתי המשפט (ובכלל זה הרשם) יש שיקול דעת רחב בשאלות הנוגעות לאגרות והפקדות ערובה. התערבות בשיקול דעת זה תיעשה רק במקרים חריגים. במקרה זה, מכיוון שהסיכויים המשפטיים להליך נראו קלושים ביותר, הרשם פעל בגדרי שיקול דעתו. 4. **העדר סיכוי משפטי:** דחיית בקשת הפטור מאגרה ומערובה מבוססת על כך שהמערערת לא הצביעה על סיכויים מספקים להצלחת ההליך. כאמור, הסיבה העיקרית לחוסר הסיכוי נעוצה במגבלה החוקית שבסעיף 5(ב) לחוק הסיוע המשפטי. 5. **הפסיקה הנוהגת (אזכורים):** בית המשפט מסתמך על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון (בג"ץ 38388-05-25 נחמיאס; בג"ץ 1762/21 פלוני; ע"ר 13680-12-25 כוכבי; ע"ר 27638-10-25 בוגנים; ע"ר 55074-10-25 הרוש) כדי לבסס את קביעותיו באשר לאי-הזכות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לפי חוק הסיוע המשפטי, ובאשר לשיקול הדעת של הרשם בענייני אגרה וערובה. **חידושים משפטיים:** בפסק דין זה אין חידושים משפטיים מהותיים, אלא יישום וחיזוק של עקרונות משפטיים קיימים. החידוש העיקרי הוא **ההדגשה הנחרצת על אי-הזכות לערער על החלטות בית המשפט המחוזי הנוגעות לסיוע משפטי**, בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק הסיוע המשפטי. בית המשפט מבהיר כי גם טענות בדבר "מחיקת" ערעורים קודמים אינן משנות את הדין, והדרך החוקית היחידה היא עתירה לבג"ץ. **סיכום והשלכות:** פסק הדין קובע כי הערעור נדחה. המערערת לא הצליחה לשכנע את בית המשפט כי יש מקום להתערב בהחלטת הרשם. הנימוק המרכזי לדחייה הוא הוראת סעיף 5(ב) לחוק הסיוע המשפטי, השוללת זכות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בענייני סיוע משפטי, ומגבילה את דרך ההשגה לבג"ץ. מכיוון שהדרך המשפטית שהמערערת בחרה (ערעור לבית המשפט העליון) אינה תקפה במקרה זה, סיכויי ההליך קלושים, ולכן בקשת הפטור מאגרה ומערובה נדחתה בצדק. פסק הדין מדגיש את החשיבות של הבנת מסלולי ההשגה המשפטיים הספציפיים הקבועים בחוק, ובפרט את המגבלות על זכות הערעור בעניינים מסוימים, כגון אלו הנוגעים לסיוע משפטי.