עמ"ש 58966-10-15

תקציר

הערעור עניינו במאבק משמורת בין המערער פי שי לי לבין המשיב שי חי על ילדיהם הקטינים, בעקבות ניסיונו של פי שי לי להגר עמם. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק לטובת שי חי, והביא את פי שי לי לערער. השופט שאול שוחט מגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור ולהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לקבלת חוות דעת משלימה בעניין משמורת הילדים. חוות הדעת הנוכחית, שצידדה במשמורת משותפת, לא התייחסה במידה מספקת לאפשרות שפי שי לי יהגר לבדו ואת ההשפעה על הילדים אם יישארו בישראל עם אביהם. חוות דעת זו, עליה הסתמך בית משפט קמא רבות, לא בחנה את שתי החלופות לטובת הילדים – הישארות בישראל עם אביהם או הגירה עם אמם. בנוסף, הנחת המומחה כי פי שי לי תישאר בישראל אם בקשת ההגירה שלה תידחה, לא הייתה מוצדקת. השופט שוחט מדגיש כי על המומחה לשקול את שתי החלופות ואת השפעתן על טובת הילדים. השופטת יהודית שבח מסכימה עם מסקנתה של השופטת שוחט כי היה על המומחה לבחון את שתי החלופות. עם זאת, היא אינה מסכימה לשלוח את התיק בחזרה לבית המשפט קמא לקבלת חוות דעת משלימה, סבורה כי היא מיותרת ומעדיפה לבסס את החלטתה על נתונים קיימים כדי לשים קץ לאי הוודאות עבור כל הצדדים המעורבים. לטענתה, חוות הדעת של המומחה ברורה ומתבססת על מצבם הנוכחי של הקטינים, מה שמצביע על כך שהם אינם מוכנים להגירה. השופט שבח מצביע גם על מצבים בהם בתי המשפט בחנו חלופות נוספות ומציין כי אין להגביל את מרחב שיקול הדעת של המומחה לשתי חלופות בלבד. בסופו של דבר, סגן הנשיא יצחק ענבר מסכים עם פסק דינו של השופט שוחט, והערעור מתקבל. החלטת הרוב מחזירה את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף. ניתן לפרסם את פסק הדין תוך הסרת פרטים מזהים.