רע"פ 602/23

תקציר

בהחלטה משפטית זו בחן בית המשפט בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם, אך בסופו של דבר דחה אותה. אמות המידה למתן רשות ערעור בשלב זה מחייבות כי מדובר בשאלה משפטית עקרונית החורגת מהאינטרסים הפרטיים של הצדדים או טומנת בחובה סיכון לעיוות דין או לעוול חמור. בית המשפט קבע כי עניינו של המבקש אינו עומד באמות מידה מחמירות אלה. המבקשת טענה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי גרם עוול בכך שהורה כי בקשתה להארכת מעצר תידון בבית המשפט לעניינים מקומיים. לטענתה, היא עמדה בדרישות לעיכוב המשפט; אולם, טענה זו נדחתה. על פי הוראות החוק הרלוונטיות, המבקש נחשב מורשע ונקנס בגין אי תשלום קנסות או הגשת בקשות או בקשות למשפט בזמן. כדי להיעתר לבקשה למשפט מאוחר, יש לעמוד בתנאים ספציפיים, כגון הוכחת סיבה מוצדקת להחמצת המשפט הראשוני או שאי הארכת המשפט תגרום לעוול מהותי. החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים ליתן ארכה נעדרה טעמים ברורים, בעיקר בכל הנוגע להיעדרותו של המבקש ולאפשרות של עיוות דין. בית המשפט הדגיש את הצורך בהצדקה מהותית בקבלת משפטים מאוחרים, שכן הדבר עלול להוביל לניצול לרעה פרוצדורלי. למרות שבית המשפט לעניינים מקומיים טעה, הסעד של בית המשפט המחוזי לקיים דיון ראוי בבקשת ההארכה יוצר איזון הוגן ומבטיח שלא ייגרם עוול. המבקש לא הוכיח כל נזק פוטנציאלי מדבקות בהחלטת בית המשפט המחוזי. מאחר שהמקרה אינו גורם עוול ותואם את הנסיבות הספציפיות, ההחלטה הסופית הייתה לדחות את הערעור, ובכך לבטל את עיכוב הביצוע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.