הפ"ב 31228-07-20

תקציר

פסק הדין מאשר את פסק הבוררות ודוחה את הבקשה לביטולו, בהתבסס על מספר הוראות ותקדימים משפטיים. ראשית, היא מדגישה כי מסגרת הבוררות נקבעת בראש ובראשונה על פי הסכם הבוררות והתנהלות הצדדים. במקרה זה, לא היה הסכם בוררות מפורש, אך הצדדים הסכימו להעביר את המחלוקות ביניהם לבוררות בבית המשפט. סמכותו של הבורר נגזרת אפוא מכתבי הטענות שהוגשו בשתי התביעות, המגדירים את היקף הסכסוך. החלטת הבורר בתביעות הכספיות הקשורות להשקעות בחברה הייתה ראויה, שכן היא נכנסה לגדר הסכם הבוררות. כמו כן, הבורר היה מוסמך לברר התחשבנות בין בעלי המניות לבין מנהלי החברה. למרות שכותרת התביעה הזכירה פירוק שותפות, נקבע כי הצדדים הקימו חברה במקום. מכיוון שהבורר לא יכול היה להורות על פירוק החברה, הוא התמקד כראוי בהכרעה בסכסוך הכספי. בנוסף, פסק הדין מדגיש כי צד לחוזה יכול לדרוש קיום התחייבות לטובת צד שלישי. במקרה זה, מאחר שלוי התחייב להשקיע סכום מסוים בחברה, אשר היה רשאי לאכוף חובה זו. לבורר הייתה אפוא סמכות לדון ולהכריע בסוגיית ההשקעה, מה גם שלוי הציג את ראיותיו בעניין זה. יתר על כן, בורר יכול להעניק סעד שלא התבקש במפורש, כל עוד הוא נובע ישירות מהסעד העיקרי המבוקש. לא נגרם עיוות דין, והחלטת הבורר בסכסוך הכספי הייתה משביעת רצון. לבסוף, יישא המבקש, לוי, בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דינו של המשיב בסך 10,000 ₪. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים וניתנה ביום 14.1.21.