רחד"פ 16564-02-26

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים **רחד"פ 16564-02-26** **הנושא:** בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק חדלות פירעון. **רקע:** ההליך עוסק בחברת "קמחי ובניו חומרי בניין (2005) בע"מ" (להלן: "החברה"), הנמצאת בהליכי פירוק. החברה, יחד עם המבקש (ישי קמחי) ואחיו (שמואל קמחי), היא בעלים משותפים של שתי חלקות מקרקעין בבאר שבע: חלקה 30 וחלקה 32. ביום 9.9.2024, הגיעו הצדדים להסכמות הנוגעות לחלקות, אשר קיבלו תוקף של פסק דין. ההסכם כלל, בין היתר, הוראות בדבר מכירת חלקה 32 על ידי הנאמנים (המשיבים 1-2) "למרבה במחיר", וכן הסכם בנוגע לחלקה 30, הכולל חלוקת דמי שכירות למבקש. סעיף 10 להסכם קבע כי מחלוקות הנוגעות להסכם יוכרעו על ידי בית המשפט קמא במסגרת בקשה למתן הוראות. **הבקשה למתן הוראות ודחייתה:** כשנה לאחר פסק הדין, הגיש המבקש לבית המשפט קמא בקשה למתן הוראות. הבקשה התייחסה לשני נושאים עיקריים: 1. **חלקה 32:** המבקש טען כי החלקה טרם נמכרה, למרות שחלפה שנה, וכי הנאמנים לא נקטו בצעדים אופרטיביים. לכן, התבקש למנות את בא-כוחו ככונס נכסים במקום הנאמנים. 2. **חלקה 30:** המבקש טען כי הסכם השכירות לא הוצג, וכי לא קיבל את חלקו בדמי השכירות. לכן, התבקש להורות לשמואל קמחי לשלם לו את דמי השכירות המגיעים לו. בית המשפט קמא דחה את הבקשה למתן הוראות. ביחס לחלקה 32, קיבל את הסבר הנאמנים כי טרם בשלה העת למכירה, אך הורה להם להגיש הודעת עדכון תוך 4 חודשים. ביחס לחלקה 30, קבע כי אין הצדקה לדון במחלוקת בין המבקש לשמואל במסגרת בקשה למתן הוראות, והמבקש רשאי להגיש תביעה אזרחית. **בקשת רשות הערעור:** המבקש עירער על החלטת בית המשפט קמא. לטענתו, ההחלטה הופכת את פסק הדין ל"המלצה בלבד". הוא טען כי נימוקי הנאמנים לדחיית מכירת חלקה 32 אינם מוצדקים, וכי בית המשפט קמא התעלם מסעיף 10 להסכם, אשר קובע כי מחלוקות יוכרעו במסגרת בקשה למתן הוראות. **דיון והכרעה (בית המשפט העליון):** בית המשפט העליון (כבוד השופט עופר גרוסקופף) דחה את בקשת רשות הערעור, אף מבלי להיזקק לתשובות המשיבים. **נימוקי ההחלטה:** 1. **עקרון אי-ההתערבות בהחלטות בית משפט לחדלות פירעון:** ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות בית המשפט לחדלות פירעון, בשל מומחיותו וכן בשל התרשמותו הישירה מהצדדים. לא נמצאו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות במקרה זה. 2. **חלקה 32:** * **שיקול דעת הנאמנים:** תפקידי הניהול והביצוע בהליך חדלות פירעון מופקדים בידי הנאמנים, להם מוקנה שיקול דעת רחב. תפקיד בית המשפט הוא בעיקר פיקוח ובקרה. * **החלטת בית המשפט קמא:** בית המשפט קמא נמנע מלהתערב בעבודת הנאמנים, לאחר שהשתכנע כי הם זקוקים לזמן נוסף למכירת החלקה. ההוראה להגיש הודעת עדכון תוך 4 חודשים היא סבירה. * **מסקנה:** לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטה זו. 3. **חלקה 30 ופרשנות סעיף 10 להסכם:** * **תכלית הליך בקשה למתן הוראות:** הליך זה נועד לסייע בהנחיית בעל תפקיד (הנאמנים) ובקרה על פעולותיו, באמצעות הליך דיוני יעיל ומהיר, למניעת עיכוב בהליך חדלות הפירעון. * **פרשנות המבקש לסעיף 10:** המבקש טען כי סעיף 10 מחייב את בית המשפט לדון בכל מחלוקת במסגרת בקשה למתן הוראות. פרשנות זו נדחתה. * **פרשנות נכונה של סעיף 10:** הסעיף מחייב את הצדדים להביא את המחלוקות ביניהם, בראש ובראשונה, במסגרת תיק חדלות הפירעון על דרך של בקשה למתן הוראות. עם זאת, אין זה מחייב את בית המשפט לדון בכל סכסוך בדרך זו. לבית המשפט שיקול דעת האם לדון במחלוקת כבקשה למתן הוראות או להעבירה לתביעה אזרחית. * **החלטת בית המשפט קמא:** בצדק קבע בית המשפט קמא כי אין הצדקה לדון במחלוקת בין המבקש לשמואל (הנוגעת לדמי שכירות) במסגרת בקשה למתן הוראות, שכן אין לה השלכה על החברה וקופת הפירוק. מחלוקת זו אינה נוגעת לנאמנים, ולכן אינה עומדת בתנאי סעיף 45(ב) לחוק חדלות פירעון. * **מסקנה:** אין טעם המצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט קמא שלא לדון במחלוקת על חלקה 30 במסגרת בקשה למתן הוראות. **החלטה סופית:** בקשת רשות הערעור נדחית. לאור כך שלא התבקשו תשובות המשיבים, אין צו להוצאות. **חידוש משפטי/עקרונות משפטיים:** * **עיקרון אי-ההתערבות:** המערכת המשפטית מגלה ריסון רב בהתערבות בהחלטות של בתי משפט לחדלות פירעון, בשל מומחיותם והתרשמותם הישירה מהצדדים. * **שיקול דעת נאמנים:** לנאמנים בהליכי חדלות פירעון נתון שיקול דעת רחב בניהול וביצוע ההליכים, ובית המשפט מפקח ובודק את פעולותיהם. * **תכלית הליך בקשה למתן הוראות:** תכליתו של הליך זה היא יעילות ומהירות, לצורך הנחיית בעלי תפקידים ופיקוח על פעולותיהם. * **גבולות סעיף 10 להסכם:** סעיף בהסכם המורה כי מחלוקות יוכרעו במסגרת בקשה למתן הוראות, מחייב את הצדדים לפנות במסלול דיוני זה, אך אינו כובל את שיקול דעת בית המשפט להחליט אם לדון במחלוקת בדרך זו או להעבירה להליך אזרחי. בית המשפט אינו כבול להסדרים דיוניים שנקבעו בין הצדדים באופן המונע ממנו שיקול דעת.