ב"ל 11090-06-19

תקציר

התיק נסוב סביב זכאותה של התובעת, אנג'ל הילה, לגמלת דמי שמירת הריון כאמור בסעיף 58 לחוק. על פי החוק, עובדת יכולה לקבל גמלה זו אם נעדרה מעבודתה בשל מצב רפואי כתוצאה מהריון המסכן את האישה או עוברה. הגמלה נועדה לספק תחליף הכנסה במהלך ההיריון. הילה טענה כי המליצה לה על מנוחה מלאה על ידי רופא הנשים שלה, ד"ר גבריאל איתן, בשל סיבוכים רפואיים בהריונה, כולל סוכרת הריונית, לחץ דם גבוה ואסתמה. סיבוכים אלה חייבו אותה להפסיק לעבוד החל מה-26 בפברואר 2018, ועד לידת בנה ב-24 במאי 2018. לראיה, הילה הציגה ביום 5.3.2018 אישור רפואי שהנפיק ד"ר איתן ובו המלצה על שמירת הריון. הנתבעת טענה מנגד כי היעדרותה של הילה מהעבודה לא נבעה מסיבוכי הריון וכי האישור הרפואי לא הונפק בזמן אמת. הם הדגישו כי התובעת פוטרה מעבודתה ביום 9.3.2018, ומשכך, היא לא עמדה בדרישות החוק, הקובע כי על העובדת להיות מבוטחת ולהיעדר מעבודתה בשל שמירת הריון. בית המשפט בחן את המקרה על סמך המסמכים והעדויות הרפואיות שסופקו. נמצא כי האישור הרפואי של הילה עומד בדרישות החוק, שכן הוא הונפק על ידי הרופא המטפל שלה וסיפק המלצה מוצדקת לשמירת הריון. בנוסף, קיבל בית המשפט את עדותה של הילה בנוגע לעיתוי הנפקת התעודה, ואישר כי היא התקבלה בזמן אמת. עוד קבע בית הדין כי להילה היו יחסי עובד-מעביד עם חברתה עד לפיטוריה, ביום 9.3.2018, תוך מילוי חובת המבוטח. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת הילה, וקבע כי היא זכאית לגמלת מזונות הריון מיום 26.2.2018 ועד לידת ילדה. ההחלטה התבססה על המסקנה כי הילה עמדה בכל התנאים הנדרשים לזכאות לפי סעיף 58 לחוק. מאחר שמדובר בתיק סיוע משפטי, לא נפסקו הוצאות, ולשני הצדדים נמסר על זכותם לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.