ת"א 36774-02-22

תקציר

התובע, עורך דין חיצוני, תבע שכר טרחה מהרשות המקומית הנתבעת בגין שירותים משפטיים שניתנו בשלושה תיקים. השאלה המרכזית הייתה תוקפו של הסכם שכר הטרחה הנטען והאם התקשרותו של התובע הייתה בלתי חוקית. בית הדין מצא כי ההעסקה לא עמדה בדרישות החוק, ולא נערך הסכם שכר טרחה תקף בין הצדדים. תביעתה החלופית של התובעת לשכר ראוי התקבלה. בית המשפט קבע כי התובעת סיפקה שירותים משפטיים לנתבעת וקבע שכר הולם בהתאם לנסיבות המקרה. התובע לא הצליח להוכיח את כמות העבודה והמורכבות, ולכן הסתמך בית המשפט על תעריף המינימום המומלץ שקבעה לשכת עורכי הדין. בהתחשב באופי התיקים ובהישגיו של התובע, פסק לו בית המשפט 113,638 ₪ כולל מע"מ בגין תביעה כספית, 30,000 ₪ כולל מע"מ בגין תביעה לצווי מניעה, ו-52,000 ₪ כולל מע"מ עבור שני המקרים האחרים. הסכום הכולל שנפסק לתובע עמד על 195,638 ₪ כולל מע"מ, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט הורה על תשלום סכום זה לתובע מכספי הנתבעת שבידי המדינה.