עמ"נ 337/05

תקציר

הוועדה המקומית לתכנון ובניה ("הוועדה המקומית") הגישה ערר על החלטת ועדת הערר ("ועדת הערר") לפסוק פיצויים לבעלי בתים ("המשיבים") בשכונות גבעת מרדכי ובית הכרם בירושלים, בגין נזקים שנגרמו לדירותיהם כתוצאה מסלילת כביש 4. הוועדה המקומית טענה כי היה על ועדת הערר לדחות את תביעות בעלי הדירות לפיצויים במלואם, או לפחות בחלקם, וכי הסכום שהוטל עליה לשלם לבעלי הדירות כהוצאות ושכר טרחת עורך דין היה מופרז. כמה מבעלי הדירות ("משפחות שדמון ודר") הגישו ערעור נגדי, בטענה כי נפלו טעויות בחוות הדעת של השמאי המכריע שהשפיעו על גובה הפיצוי שנפסק להם. בית המשפט קבע, כי בצדק אימצה ועדת הערר את קביעותיו של השמאי המכריע, אשר בחן בפירוט את גובה הפיצוי שישולם לכל אחד מהמשיבים. על בית המשפט לדחות את טענת הוועדה המקומית כי ועדת הערר אימצה את חוות דעתו של השמאי המכריע כמקשה אחת מבלי לפרט ולנמק את ההחלטה לגבי כל דירה ודירה. בית המשפט גם לא מצא עילה להתערב בהחלטת ועדת הערר בעניין ההוצאות ושכר טרחת עורכי הדין שנפסקו למשיבים. בנוסף, קבע בית המשפט כי יש לדחות את הערעור שכנגד שהגישו משפחות שדמון ודר, שכן לא הייתה עילה שבית המשפט יתערב בחישובים המקצועיים שערך השמאי המכריע בחוות דעתו. לפיכך החליט בית המשפט לדחות את ערר הוועדה המקומית ואת העררים הנגדיים שהגישו המשיבים ומשפחות שדמון ודר. עם זאת, בהתחשב בכך שגם המשיבים הגישו עררים, הורה בית המשפט לוועדה המקומית לשאת בהוצאותיהם ובשכר טרחת עורכי הדין של המשיבים בסך כולל של 25,000 ₪ בערכם הנוכחי.