ע"מ 1742-09-13

תקציר

הערעור מתייחס למיסוי רווחים מרכישה ומכירה של אגרות חוב שהנפיקה כלכלית ירושלים בע"מ (להלן: כלכלת ירושלים), שנרכשו על ידי המערערת, חברה בת בבעלות מלאה של כלכלית ירושלים, במהלך המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008. המערערת טוענת כי יש לייחס את תוצאות המס של הרכישה והמכירה לכלכלת ירושלים ולא לה, בשל מעורבותה של כלכלית ירושלים בקבלת ההחלטות, בביצוע ובמימון העסקאות, ומשום שהרכישה באמצעות המערערת נעשתה אך ורק בשל אילוץ רגולטורי שמנע מכלכלית ירושלים לרכוש את אגרות החוב בעצמה. לחילופין, טוענת המערערת כי יש "להפקיע" ממנה את הרווחים במלואם, או כמעט במלואם, לטובת כלכלית ירושלים, מן הטעם שהיא שימשה כ"מתווכת" עבור כלכלית ירושלמית ונשאה במרבית הסיכונים הכרוכים בעסקה. המשיב, פקיד השומה למפעלים גדולים, חולק על כך ועומד על כך שיש לייחס את תוצאות המס למערערת. בית המשפט קבע, כי אין הצדקה לייחס את תוצאות הרכישות והמכירות לכלכלת ירושלים ולדלג על חלקה של המערערת בתוכנית רכישת האג"ח. אמנם נכון הדבר כי כלכלית ירושלים הייתה מעורבת בהחלטות הרכישה והמכירה ובביצוען, וכי פעילותה של המערערת ככלל הייתה תלויה במשאביה של כלכלית ירושלים, אך אין משמעות הדבר כי יש לייחס את תוצאות ההשקעה באגרות החוב לכלכלת ירושלים. חברת אם יכולה להחליט לרכוש נכס או לנהל עסק באמצעות חברת בת, ואף לדאוג לעסקת הרכישה או לפעולות הכרוכות בהקמת העסק, מבלי שמשמעות הדבר היא שתוצאות ההשקעה בנכס או בעסק ייוחסו לחברת האם. בית המשפט הוסיף וקבע, כי גם ההיבט השני של טענות המערערת, הנוגע ל"מחירי העברה", אינו קביל. לפי טענה זו, גם אם הרווחים ממכירת אגרות החוב שייכים תחילה למערערת, התנאים הכלכליים השוררים בינה לבין כלכלת ירושלים מצדיקים "הפקעת" מרבית הרווחים לטובת כלכלית ירושלים והותרת המערערת עם רווח צנוע בלבד. בית המשפט קבע, כי ההסדר בין המערערת לבין כלכלית ירושלים, לפיו כמעט כל הרווח ממכירת אגרות החוב יגיע בסופו של דבר לידי כלכלית ירושלים, הוסדר רק באוקטובר 2010, לאחר חלוף המשבר ולאחר שנודע כי רכישת אגרות החוב הניבה רווח. זה לא ראוי ולא ניתן לכבד. עוד קבע בית המשפט כי חוזר מס הכנסה מס' 2/2010, עליו מסתמכת המערערת, אינו תומך בעמדתו. החוזר נועד לעסוק במעשים מלאכותיים ואינו מקנה זכות לנישומים לדרוש את ייחוס הכנסותיה של חברה אחת לאחרת. מכל מקום, המערערת לא עמדה בתנאים הקבועים בחוזר. לפיכך, הערעור נדחה. עם זאת, בית המשפט הורה למשיבה ולכל גורם אחר ברשות המסים הנוגע בדבר לבטל כל כפל מס שעלול להיגרם על ידי הקבוצה הכלכלית ירושלים מיישום פסק הדין, כפי שהובטח. בנוסף, חויב המערער לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 50,000 ₪.