ע"א 7796/13

תקציר

פסק הדין בערעור נדחה, תוך שהוא מחזק את החלטת בית משפט קמא בדבר חלוקת האחריות בין העוולות. בית המשפט מדגיש כי התערבות ערעורית בעניינים אלה היא נדירה ולרוב מותירה לשיקול דעתו של בית משפט קמא בשל התרשמותו הקרובה יותר מעדים וראיות. במקרה זה, בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי נדרש אישור העירייה לקבלן להתחיל בעבודות וכי חתימתה בדיעבד של העירייה על צו העבודה אישרה אותו. בעוד שהקבלן הראשי אחראי להפרות בטיחות, על העירייה, כממונה על העבודה, מוטלת החובה להקפיד על שמירה על כללי הבטיחות. גם הערעור על שיעור האחריות של הממונה נדחה, שכן העירייה לא הגישה הודעת צד ג' ואינה יכולה לערער מטעם הקבלן על החלטת בית המשפט קמא. כמו כן, הסכם הפשרה בין העירייה לקבלן אינו מהווה המחאת תביעות ולא ניתן להשתמש בו כדי לערער על אחריות המפקח. גם הערעור הנגדי של המפקח, בטענה לאפס אחריות או תעריף חלופי מופחת, נדחה. תפקידו של המפקח כמהנדס בפרויקט חייב אותו להתייחס לשיקולי בטיחות, והימנעותו מכך מצדיקה את שיעור האחריות של 3% שהוטל. סיכומו של דבר, הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחים, ופסק דינו של בית משפט קמא עומד בעינו.