ת"פ 1615/05

תקציר

שלושת הנאשמים הואשמו בציד חיות בר מוגנות, קרי פרושי זהב, ללא רישיון ובכוונה לפגוע בהן, בניגוד לחוק הגנת חיות הבר, התשט"ו-1955. הנאשמים טענו כי היו בדרכם לבקר חבר בעוג'ה וכי פרוש הזהב שנמצא ברשותם נועד לשמש מתנה לאותו חבר. הם גם טענו לאי ידיעת החוק וטענו כי רכישת העופות חוקית שכן סחר בציפורים קיים בחנויות וברחובות ירושלים. השופט קבע כי הגולדפינק הוא חיית בר מוגנת כהגדרתה בחוק. הנאשמים נמצאו אשמים בכל הסעיפים. השופט קיבל את טענת התביעה כי הנאשמים היו במסע ציד, תוך ציון הציוד שנמצא ברכבם של הנאשמים, הימצאותם באזור ציד ידוע וחוסר ההיגיון בסיפורם. השופט גם דחה את טענת הנתבעים לאי ידיעת החוק, וקבע כי טעותם לא הייתה בלתי נמנעת באופן סביר וכי הם לא נקטו בכל האמצעים הסבירים כדי לברר את החוק. לפיכך הורשעו הנאשמים בציד חיות בר מוגנות, ציד ללא רישיון, ציד ברשתות, החזקת חיות בר מוגנות וסחר בחיות בר מוגנות (בעניינו של נאשם 1 בלבד).