ת"א 7327-06-22

תקציר

התובע נפצע כאשר דלת תא המטען של אוטובוס נסגרה על רגליו בעת שחילץ מזוודות לאחר שירד ממנו. הוא ואשתו תבעו את חברת האוטובוסים ואת המבטחת שלה, בטענה שהאירוע מהווה "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעים טענו כי לא מדובר בתאונת דרכים אלא בתביעת רשלנות. בית המשפט מצא כי גרסתו של התובע, שאוששה על ידי עד ראייה, הייתה אמינה: האוטובוס החל לנסוע בזמן שדלת תא המטען נסגרה על רגליו של התובע וכלא אותו בתוכו. עדותו של נהג האוטובוס, שסתרה את דיווחיו הקודמים, לא הייתה אמינה. מכאן, שמדובר באירוע בודד – תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. מיקומו של התובע בתוך שטח השימוש של האוטובוס בעת שהחל לנסוע הפך אותו לחלק טבעי מהנסיעה. טענת חברת הביטוח כי מדובר בשני אירועים נפרדים נדחתה. מאחר והאוטובוס היה בתנועה, לא חל חריג לטעינה/פריקה בעמידה. השופטת קבעה כי חל חוק הפיצויים, ודחתה את התביעה נגד חברת האוטובוסים בשל כלל עילת הייחוד שבחוק. התביעה נגד חברת הביטוח תימשך כתביעת פיצויים. הוצאות בסך 3,000 ₪ נפסקו לנתבעים. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין בתוך 60 יום.