סע"ש 29697-11-19

תקציר

פסק הדין סובב סביב בקשתו של עובד לחופשה שנתית נוספת והליך הפיטורים שבא בעקבותיו. העובד, שכבר חזר מחופשה מרוכזת, ביקש חופשה פרטית של יומיים זמן קצר לאחר מכן. המעסיק סירב לבקשה זו בשל חופשתו האחרונה של העובד והחופשה המרוכזת הקרובה, וכן בשל חובות המעסיק כלפי צדדים שלישיים. העובד יצא לחופשה ללא אישור, דבר שהיווה עבירת משמעת והביא לאזהרה. למרות אזהרה זו, העובד עדיין יצא לחופשה ואף דרש מכתב פיטורים. בעקבות זאת, החליט המעסיק לפטר את העובד מבלי לקיים שימוע לפני פיטורים. העובד טען כי הליך הפיטורים היה בלתי חוקי, שכן לא נערך לו שימוע להצגת טענותיו. עם זאת, בית הדין מצא כי אכן התקיימה שיחה המבהירה את עמדת המעסיק ומזהירה את העובד. עם זאת, היה צריך לתת לעובד הזדמנות נאותה להסביר את מעשיו לאחר ההתרעה. בנסיבות אלה, פסק בית הדין לעובד פיצויי פיטורים שלא כדין בסך 10,000 ₪, אך קיזז סכום זה כנגד הוצאות הנתבעת בהליך בשל התביעה המנופחת. עוד קבע בית הדין כי כל צד יישא בהוצאותיו, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום. ההחלטה התקבלה בהתחשב בעבירת המשמעת של העובד, ברקע הקודם שלו ובחוסר הסמכות שהפגין כלפי המעסיק.