ה"פ 152/05

תקציר

המבקשת, הנשואה למשיב 3, הגישה בקשה לבעלות בלעדית בדירה הממוקמת ברחוב מורן 5, נשר, הרשומה כיום הן על שמה והן על שם בעלה. רישום הדירה הוחזק בעבר על ידי אחריות לדיור עובדים בע"מ. המבקשת טענה כי המשיב העביר לה את זכויותיו בדירה בחודש נובמבר 2002, ואילו המשיבים טענו כי מדובר בעסקה פיקטיבית שנועדה להגן על הדירה מפני נושי המשיב. המשיב מס' 2, בנק לאומי לישראל בע"מ, הטיל עיקול זמני על זכויות המשיב בדירה בשנת 2003 בשל חובות שלא שולמו. הבנק וכונס הנכסים שמונה בעקבות העיקול טענו כי מדובר בניסיון הונאה להברחת נכסים או בעסקת מתנה שלא הושלמה. עם זאת, המבקשת הצהירה כי ההעברה נעשתה כדי להבטיח את עתידה ואת עתיד ילדיה, שכן המשיב השתמש בחשבונה לעסקיו. בית המשפט מצא כי מטרתו העיקרית של המבקש בקבלת העברת הזכויות הייתה להגן על הדירה מפני נושי המשיב. המבקשת, שהייתה מודעת לקשייה הכלכליים של המשיבה כעובדת בנק בכירה, לא פעלה בתום לב בכך שלא הבטיחה את זכויותיה בדירה. זאת ועוד, עדותו של המשיב בדבר חלוקת הנכסים בינו לבין המבקש לא הייתה עקבית. בית המשפט הגיע למסקנה כי פסק דין אהרונוב, אותו ציטט המבקש, אינו חל על מקרה זה בשל אופייה המלאכותי של העסקה. במקום זאת, ההחלטה בעניין יואב קין בע"מ תקפה טוב יותר, שהעדיפה את זכויות הנושים על פני זכויות הרוכש במקרים של הסכמים אמיתיים. לפיכך, הבעלות בדירה תיוותר במשותף בידי המבקש והמשיב. כן חויב המבקש לשלם למשיבים 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.