עת"מ 3394-06-16

תקציר

בית המשפט דחה את כל העתירות נגד החלטות לשכת עורכי הדין במספר שאלות בחינה לבחינת הלשכה. העותרים טענו כי חלק מהשאלות היו בלתי סבירות, הכילו טעויות או היו דו-משמעיות, ולכן היה מקום לפסולן, או לכל הפחות להכיר בתשובות חלופיות נכונות. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי מדובר בטענות הניתנות לערעור, שאינן דורשות את התערבות בית המשפט, וממילא השאלות והתשובות שנבחרו היו סבירות ונכונות. בית המשפט הסכים עם עמדת המשיבים, וקבע כי העתירות אינן אלא טענות "הניתנות לערעור" המכוונות כנגד שיקול דעתה המקצועי של ועדת הבחינות, שאינו מצדיק בירור מפורט של בית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט הדגיש כי החלטות הוועדה בשאלות ובתשובות היו סבירות ומבוססות על הוראות הדין, ולכן לא ראה עילה להתערב בשיקול דעתה המקצועי. בהתאם לכך, דחה בית המשפט את כל העתירות והורה לכל עותר לשלם ללשכת עורכי הדין את הוצאות ההליכים שנגרמו לה.