ת"א 41254-05-18

תקציר

המקרה המדובר הוא במחלוקת בין מדינת ישראל לבין חברת איילון חברה לביטוח בע"מ בנוגע להחזר הוצאות פינוי לתלמיד שהתייבש במהלך טיול בית ספר. התלמיד פונה במסוק מהר שורט לבית החולים סורוקה בשל התייבשות, חום והקאות. ישראל, התובעת, טענה כי הגדרת "תאונה" בפוליסת הביטוח כוללת את מצב החירום הרפואי של התלמיד, ולכן על הנתבעת להחזיר את הוצאות הפינוי בסך של כ-111,000 ₪. מנגד, חברת הביטוח, הנתבעת, טענה כי מצבו של התלמיד נבע מהתייבשות וחום, שלא נגרמו כתוצאה מאירוע חיצוני ולכן אינם מהווים תאונה כהגדרתה בפוליסה. יתר על כן, הנתבע טען כי ההיסטוריה הרפואית הקודמת של הסטודנט והיעדר נסיבות בלתי צפויות פירושן שהאירוע היה צפוי ולא תאונה. לבסוף טענה הנתבעת כי הושגה תקרת ההחזר של הפוליסה בגין הוצאות חילוץ. השופט פסק לטובת הנתבע וקבע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהתייבשותו של התלמיד נגרמה כתוצאה מאירוע חיצוני ובלתי צפוי, המהווה מרכיב מכריע בהגדרת "תאונה" על פי הפוליסה. השופטת הדגישה כי נטל ההוכחה מוטל על התובע וכי למצבים רפואיים, כגון התייבשות, יכולות להיות סיבות שונות שאינן בהכרח חיצוניות. השופט גם הבחין בין המקרה הנוכחי לבין פסקי דין קודמים שפירשו את המונח "תאונה" באופן רחב, שכן מדובר במכת חום או חשיפה ישירה לשמש שלא הוכחה במקרה זה. בהיעדר ראיות מוצקות לאירוע מקרי, הגיעה השופטת למסקנה כי התובעת לא עמדה בתנאי ההחזר המפורטים בפוליסה. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב לפצות את הנתבע בגין שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בתוספת מע"מ.