ת"א 5944-06-21

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב סכסוך תיווך במקרקעין, כאשר מתווך, התובע, תבע את הנתבעים, בני זוג, על דמי תיווך לאחר שרכשו חלקת אדמה בכפר שמריהו. התובעת טענה כי היה לה הסכם בכתב עם הנתבעים והיא הייתה הגורם היעיל בעסקה, המזכה אותה בשכר הטרחה. מנגד, הנתבעים טענו כי התובעת לא הייתה הגורם העיקרי לעסקה ונמסר לה כי מתווך אחר יטפל ברכישה, אך היא שתקה. השופטת פתחה וקבעה כי אכן קיים הסכם תקף בכתב בין התובע לבין הנתבעים והוא מקיים את הדרישות הקבועות בחוק המתווכים במקרקעין. עם זאת, השופטת מצאה כי תפקידה של התובעת בעסקה לא היה של גורם יעיל, שכן מעשיה לא תרמו באופן פעיל לגיבוש העסקה. מעשיה של התובעת היו מעורפלים וחסרי פרטים, והיא לא ניהלה משא ומתן בשם הנתבעים. יתרה מכך, השופטת ציינה כי שוק הנדל"ן בכפר שמריהו הוא ייחודי, עם מספר מצומצם של נכסים וקהילה קטנה של מתווכים, מה שאומר שסביר להניח שהנתבעים היו נחשפים לנכס ללא מעורבות התובע. בהתייחסה לסוגיית תום הלב, הודתה השופטת כי הנתבעים הודיעו לתובעת כי מתווך אחר יטפל בעסקה, ובכך מנעו ממנה להיות הגורם היעיל. עם זאת, השופט קבע כי התובע לא הורחק מהעסקה בחוסר תום לב. הקשר הסימולטני של הנתבעים עם מתווכים רבים, לרבות התובע, היה סביר, אך חתימת הסכם בכתב בו התחייבו לשלם דמי תיווך, גם אם התובע לא היה מעורב בעסקה, יצרה מצב חריג. השופטת הדגישה כי יש לכבד חוזים וכי אי ידיעת הנתבעים על קיומו של ההסכם אינה תירוץ תקף, מה גם שהם פעלו במשותף בחיפושי רכוש. למרות שקבע כי התובעת לא הורחקה בחוסר תום לב, פסק השופט לטובת התובעת ופסק לה דמי תיווך חלקיים מטעמי הגינות וצדק. השופט קבע כי שכר הטרחה ההולם, בהתחשב במכלול הנסיבות, הוא 75 אלף שקל. סכום זה הביא בחשבון את קיומו של הסכם כתוב תקף, את מאמציה של התובעת ואת הפעולות המוגבלות שנקטה, וכן את דמי התיווך ששולמו למתווך אחר. לסיכום, השופט הורה לנתבעים לשלם לתובע 75,000 ₪, כאשר הפרשי ההצמדה והריבית יצטברו ממועד הגשת התביעה ועד למתן פסק הדין. ההחלטה התקבלה ללא כל צו להוצאות, והותירה את שני הצדדים אחראים להוצאותיהם המשפטיות. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, וניתנה להם הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 60 יום מיום הצגתה.