פר"ק 25622-08-17

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת, חברה שהשלימה פרויקטים של בנייה עבור הנתבעת, וקבע כי על הנתבעת לשלם לתובעת סך של כ-304,000 ₪ בתוספת מע"מ, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסך הכל 334,812 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה מתייחס לעבודות שביצע התובע כקבלן משנה עבור הנתבעת, שהייתה הקבלן הראשי לפרויקטים שהוזמנו על ידי המדינה. בית המשפט קיבל את טענות התובעת כי השלימה את העבודות כנטען, וכי הנתבעת לא הוכיחה את הגנתה וקיזוזיה הנטענים. לגופו של עניין, בית המשפט מצא כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח את ההוצאות שנגרמו לה להשלמת עבודות מסוימות וכי עדויותיה בנושא זה היו בעייתיות, סותרות ובלתי אמינות. הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה, בעיקר באשר לזהות הגורם שביצע את העבודות והעלויות שנגרמו. באשר לסוגיה נוספת הנוגעת לליקויים בגג הגורמים לבעיות רטיבות, קיבל בית המשפט את עמדת הנתבעת כי מקור הבעיה הוא עבודות איטום לא תקינות שבוצעו על ידי התובעת. התובעת לא הצליחה להוכיח את טענותיה בדבר עילת הבעיה, והנתבעת ניכתה את עלות תיקונה מהסכום שהיא חייבת לתובע. בית המשפט פסק גם לטובת הנתבעת בעניין התקנת דודי השמש וקיבל את העובדה שהתובעת התקינה רק שניים במקום ארבעה, מה שאפשר לנתבעת לנכות את עלות התקנת שני הדוודים הנוספים מהסכום החייב. בית המשפט מתח ביקורת נוקבת על הנתבעת ועל הפיקוח של המדינה על הפחתת כמויות העבודה שאושרו בחיוב הסופי, שכבר אושר בחיוב חלקי. ההפחתות נעשו ללא כל הסבר מניח את הדעת, ובית המשפט מצא כי ההסברים שסיפקו עדי הנאשם היו בעייתיים ולא אמינים. עדויותיהם היו סותרות, והם לא תמכו את טענותיהם בראיות כלשהן. בית המשפט הדגיש את חובת האמונים וחובת תום הלב של הנתבעת כלפי התובעת, אותה הפרה בכך שלא פעלה בשקידה על הגבייה עבור העבודות שבוצעו על ידי התובעת וקיבלה הפחתות שרירותיות שנעשו על ידי פיקוח המדינה. לסיכום, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע את הסכום הנ"ל, כולל הוצאות משפט, בתוך 30 יום.