בש"א 13772/08

תקציר

המשיב, ליליאנה דמבובסקי, חתם במרץ 1996 על הסכם ממון עם בעלה, החייב סרג'יו דמבובסקי, במסגרתו ויתר לה על זכויותיו בדירתם המשותפת, במסגרת הסכם פרידה. באוגוסט 2004 הוכרז סרג'יו פושט רגל לבקשת נושה, בנק מזרחי, והמבקש, עו"ד אמיר, מונה כנאמן. הנאמן הגיש בקשה לביטול הענקת הדירה לליליאנה, מכוח סעיף 96 לפקודה, המאפשר ביטול מענקים שניתנו על ידי פושט רגל בתקופה מסוימת לפני פשיטת הרגל. המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה בנימוק שהיא אינה עומדת בדרישות הפקודה; לחילופין, כי ההענקה נעשתה כדין, שכן נעשתה בתום לב ובתמורה יקרת ערך, ועל כן חל החריג הקבוע בסעיף 96(ג)(2) לפקודה. בית המשפט קבע, כי פשיטת הרגל החלה באוגוסט 2004, עת נמסרה הודעת פשיטת הרגל לחייב, ולפיכך המענק, שניתן בחודש מרץ 1996, נפל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף 96(ב) לפקודה. עוד קבע בית המשפט כי המשיבה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי בעת מתן ההענקה היה החייב חדל פירעון, וכי ההענקה נעשתה בתום לב ובתמורה יקרת ערך. לפיכך החליט בית המשפט לבטל את המענק. עם זאת, מאחר שהמשיבה טענה כי שילמה את תשלומי המשכנתא על הדירה משנת 1998, קבע בית המשפט כי הצדדים יכולים להגיע להסכמה בנוגע לתשלומים אלה בתוך 30 יום מיום ההחלטה. המשיב חויב לשלם את הוצאות המבקש בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ.