ת"מ 134/07

תקציר

רכבו של המבקש נגרר והוחרם על ידי עיריית רחובות בגין חניה בלתי חוקית, ובגין הגרירה והאחסנה נגבה אגרה בסך 200 ₪. המבקש טען כי האגרה חרגה מהסכום המותר על פי חוק, שהיה אמור לעמוד על 29.30 ₪ על פי תקנות התעבורה. העירייה טענה כי האגרה נועדה לכסות את הוצאותיה בפועל ולשמש גורם מרתיע, וכי כוונת המחוקק של תקנות התעבורה הייתה לשמור על ערכה האמיתי של האגרה. בית המשפט פירש את החוקים והתקנות הרלוונטיים ומצא כי פרשנותה של העירייה סבירה. היא קבעה כי יש להתאים את האגרה שגובה העירייה לעלות בפועל של שירותי הגרירה ולא להקפיא אותה לפי התעריף משנת 1990. מאחר שהמבקש לא טען או הוכיח כי האגרה שנגבתה אינה מייצגת את העלות בפועל, דחה בית המשפט את התביעה וקבע כי פרשנותה ויישומו של חוק עזר לאגרה היו נכונים. כתוצאה מכך, נדחתה גם הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. המבקש חויב בהוצאות המשפט של העירייה, בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.