ע"ע 15848-02-23

תקציר

פסק הדין דן בעיתוי הגשת ערעור שכנגד על ידי המשיב מס' 2. הערעור שכנגד הוגש באיחור, ושאלת המפתח היא האם השיהוי הזה מוצדק. בפסק הדין נקבע כי ערעור שכנגד יוגש בתוך עשרה ימים מיום הגשת הערעור הראשוני או חמישה ימים לפני שמיעת הערעור, לפי המוקדם מביניהם. במקרה דנן, "כלל הידיעה" עדיף על "כלל ההמצאה" בדבר המועד שממנו יש לספור את עיתוי הערעור שכנגד, דהיינו המועד שבו נודע למשיב מס' 2 על הערעור הראשוני. המשיב לא הפריך די הצורך את החזקה כי ידע על הערעור ביום 12.2.2023, חרף טענותיו כי לא עיין בו בפועל. טיעוניהם ותצהיריהם חסרים פירוט ואין בהם די כדי לסתור את חזקת הידיעה. זאת ועוד, השיהוי המשמעותי של למעלה משלושה וחצי חודשים בין מועד הידיעה הצפוי לבין הגשת הערעור שכנגד בפועל ביום 13.6.2023, מצדיק החלת 'כלל הידיעה'. כתוצאה מכך, הערעור שכנגד התעכב במידה ניכרת. פסק הדין מתייחס גם לבקשתו החלופית של המשיב מס' 2 להאריך את המועד להגשת ערעור שכנגד. הנימוק היחיד שנקבע להארכה זו הוא קיומו של הערעור העיקרי. המערערת הצהירה כי תסכים לדחות את הערעור נגד המשיב מס' 2 אם יידחה גם הערעור שכנגד. מאחר שהערעור שכנגד הוגש באיחור משמעותי, ובית המשפט טרם האריך את המועד האחרון להגשה, דחיית הערעור העיקרי משמעותה שהערעור שכנגד לא יוכל להתקיים. לפיכך, על המערערים להבהיר את עמדתם בערעור העיקרי בעניינו של המשיב מס' 2. אם תבחר המערערת לדחות את הערעור, יידחה הערעור שכנגד, ובית המשפט יורה על העברת כספים שנפסקו למשיב מס' 2. עם זאת, אם המערער מחזיק בערעור, בית המשפט יקיים החלטה משלימה בבקשה להארכת המועד להגשת הערעור שכנגד. על המערער להודיע לבית המשפט על החלטתו עד ליום 8.11.2023. פסק הדין מיום 31.10.2023 ויישלח לשני הצדדים.