עמ"נ 212/05

תקציר

הערעור הוא על ההחלטה לחייב את המערערת, חברת תחבורה ציבורית, בארנונה בגין סככות המתנה לאוטובוסים הפזורות ברחבי העיר רחובות. החברה טענה כי אין להטיל עליה אחריות למיסים שכן אין לה כל קשר או הנאה מהסככות, וכי המיסוי הרטרואקטיבי אינו חוקי. העירייה, לעומת זאת, טענה כי החברה היא הנהנית העיקרית מהסככות ולכן עליה לשאת בחבות המס. הוועדה המקורית פסקה לטובת העירייה, אך הפחיתה את סכום המס שהחברה הייתה צריכה לשלם. החברה ערערה על החלטה זו, ובית המשפט הסכים עם טענות החברה. פסק הדין ביטל את שומות הארנונה לשנים 1996-2004 והורה לעירייה להשיב לחברה הוצאות והוצאות משפט. בפסק הדין נקבע כי החברה אינה "המחזיקת" בנכס כהגדרתו בפקודת העיריות ולכן אינה חייבת בתשלום ארנונה.