ת"פ 24733-01-21

תקציר

הכרעת הדין דנה בזכותו של הנאשם לעיין בחומר חקירה כמפורט בסעיף 74 לתקשי"ר, שמטרתו לאפשר לו להכין את הגנתו ולהבטיח משפט הוגן. המונח "חומר חקירה" מתפרש באופן רחב כך שיכלול כל ראיה רלוונטית, שאינה מוגבלת לזו התומכת בגרסת התביעה. מבחן הרלוונטיות מאזן בין זכויות הנאשם לבין זכויות העדים והאינטרס הציבורי. הנאשם ביקש גישה למסמכים שונים הנוגעים לעדי התביעה, לרבות פרטי הסמכה וקורס, דוחות מיון והערכה, רישומים פליליים ורישומים משמעתיים. השופט קיבל חלקית את הבקשה. אישורי עדים 1 עד 6, מפקחים ומפקחים, חייבים להיות משותפים לנאשם, שכן הם רלוונטיים לתיק ונחוצים להכנת הנאשם. עם זאת, הבקשה לקבלת פרטים על הקורסים שעברו המפקחים נדחתה מכיוון שמדובר ב"מסע דיג". גם דוחות מיון והערכה משלוש השנים האחרונות נדחו משום שלא נמצאו רלוונטיים ועלולים לפגוע בפרטיות המפקחים. באשר לרישומים פליליים, השופטת הלכה בעקבות התקדים שנקבע בפרשת הירשמן, הקובע כי יש לחשוף רישומים כאלה רק אם הם רלוונטיים ומועילים להגנה. מאחר שהנאשם לא הציג טיעון קונקרטי לרלוונטיות הרשומות, הבקשה נדחתה. אותה מסקנה הושגה גם לגבי מידע על חקירות ומשפטים תלויים ועומדים. השופטת גם דחתה את בקשת הנאשם לעיין ברישומים המשמעתיים של המפקחים, שכן הנאשם לא הצדיק במידה מספקת כיצד הם יסייעו להגנתו, מעבר לספקולציות גרידא. יתר על כן, נסיבות המקרה לא הצדיקו עיון של בית המשפט בחומר שבמחלוקת בטרם קיבל החלטה. לסיכום, הבקשה התקבלה באופן חלקי. לנאשם ניתנה גישה להסמכות המפקחים, אך מרבית המסמכים המבוקשים, לרבות רישומים פליליים ומשמעתיים, נדחו בעילה של חוסר רלוונטיות או פגיעה בפרטיות. השופט הדגיש כי על הנאשם לספק הצדקה קונקרטית לרלוונטיות החומר המבוקש, מעבר לתקוות ספקולטיביות, לשמירה על זכויות העדים ועל האינטרס הציבורי.