ע"פ 71429/06

תקציר

פסק הדין דן בשני ערעורים הנוגעים לתביעת לשון הרע שנידונה בבית המשפט המחוזי. הנתבעים, יוסף וחנה ליטבק, ערערו על פסק הדין, ואילו התובעים, זאב ואורית וול, ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להרשיע את הנאשמים, וכן על סכום הפיצוי הנמוך שנפסק להם. בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשמים, ולא מצא עילה להתערב בממצאי בית המשפט המחוזי. השופטים קיבלו את מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי לנתבעים הייתה כוונה לפגוע בתובעים, וכי התפוצה הרחבה של מכתב לשון הרע, שייחס לתובעים עבירות פליליות, אינה מוצדקת. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת טענת ההגנה שלהם בדבר "אמת הפרסום", דבר שהעביר את נטל ההוכחה אליהם. עוד הסכימו השופטים כי הימנעותם של התובעים מלהעיד נגד אשתו הנתבעת כעדה מפריכה היא בעלת משקל ראייתי, בניגוד לחוות הדעת של בית המשפט המחוזי והשופט סוקולוב. עם זאת, השופטים הדגישו כי גם אם הנתבעים היו עומדים בנטל ההוכחה המוטל עליהם, הם עדיין לא היו פטורים מאחריות, שכן מעשיהם לא שירתו אינטרס ציבורי. באשר לערעור התובעים, החליט בית המשפט להגדיל את סך הפיצויים שנפסקו להם ל-10,000 שקל, בטענה כי הסכום הנמוך שהוקצה להם במקור אינו תואם את חומרת העבירה. השופט המר הציע סכום נמוך יותר של 5,000 שקל, תוך שהוא מציין גם כי שמם הטוב של התובעים כבר מוטל בספק בקרב תושבי המושב שלהם. לבסוף, קבע בית המשפט כי הנתבעים לא יידרשו לפרסם התנצלות פומבית, ולא יישאו בהתחייבויות כספיות כלשהן, שכן דרישות אלה לא הוצגו בהליך בבית המשפט המחוזי. ההחלטה הסתיימה בדחיית ערעור הנתבעים (ע"א 71429/06) ובקבלה חלקית של ערעור התובעים (ע"א 71580/06), תוך קביעת סך הפיצוי על 10,000 ₪.