תע"א 1129/08

תקציר

התובעת, עובדת עם מוגבלות, תבעה את המתנ"ס של מעסיקה על שכר מינימום שלא שולם לה עבור שנות עבודתה במקום. המתנ"ס טען כי חלה התיישנות על התביעה וכי התובעת אינה עובדת אלא מתנדבת או משתקמת וכי התשלומים שקיבלה היו הולמים. בית הדין קבע כי תקופת ההתיישנות אינה חלה נוכח ליקויה השכלי של התובעת וכי התקיימו יחסי עובד-מעביד, ועבודתה של התובעת תרמה באופן חיובי למרכז. לפיכך, הוחל עקרון המגן של שכר המינימום. למרות שבית המשפט מצא כי במרבית תקופת התביעה חלו תקנות שכר מינימום מותאם, הוא קבע כי יש להוסיף לשכרו של התובע 75% משכר המינימום לתקופה שבין ינואר 2001 לינואר 2007. עוד קבע בית המשפט כי יש לנכות את גמלת הבטחת ההכנסה שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי מתוספת השכר. השופטת הורתה למתנ"ס לשלם לתובע 55,941 ₪ בתוך 30 יום, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. סכום זה היה אמור לשאת בפיצויה של הלנה אם לא שולם בתוך המועד הנקוב. לבסוף ניתנו למתנ"ס 30 יום לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה.